היי לכולם.
לפני כמה שבוע פלוס הודיעו לי שיש לי סרטן העצמות ברגל. היה לי מזל שגילו את זה עכשיו, אבל הוא עדייו די רציני מהנורמה...
עכשיו קודם כל כולם, הרופאים וההורים שהם היחידים שיודעים, מתנהגים אליי ביותר מידי נחמדות. אני לא ממש רגילה לזה, אז זה נראה פשוט צבוע בעיני. ככה יוצא שאני יותר מידי מרירה לגביהם. אני יודעת שהם רוצים לעזור, אבל אני לא רוצה שהם יתנהגו אליי בתור מישהי שהולכת למות ובגלל זה הם כל כך נחמדים.
אני לא יודעת איך להתייחס לזה..
גם כל הקטע הזה של החברות והבית ספר! אני לא יודעת איך לספר לכולם, ואני לא יודעת לאיזה תגובה לצפות. נתקלתי בלא מעט סיפורים שהילדים היו פשוט אכזריים. אני באמת שפוחדת מהתגובה שלהם ואני גם לא רוצה שהם יתנהגו אליי כאילו אני עומדת למות.
וגם כל הקטע הזה של ההתקרחות! אני מאוד גאה בשער הארוך שלי, אז אני באמת לא יודעת איך אני אסתדר. הציעו לי לקנות פאה לפני, אבל אני ממש לא רואה את עצמי לובשת פאה! אם כבר קרחת אז עד הסוף, אבל זה עדיין נורא מפחיד.
ו.. כמובן הסרטן עצמו. הכל יכול לקרות, זה מה שאני יודעת. אמרו לי שיש לי סיכוי גדול לעבור ניתוח, ואני פוחדת פחד אימים מזה.. כי זה יכול להיות ניתוח עד הסוף(גדם...)
זה פשוט מפחיד אפילו רק לחשוב על זה. עוד ממש מאט זמן החיים שלי הולכים להיות שונים לגמרי ואני פשוט לא יכולה לתפוס את זה. אני לא מצליחה להאמין, ואני פשוט מתהלכת כמו רובוט כאן. פוחדת ומנסה כמה שיותר להתנתק ממה שאני מרגישה.
מה אתם הייתם מציעים לי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות