היי, אני סטודנטית. שנה א. אני לומדת הוראה. אבל אני לא רוצה ללמוד את זה. הלכתי כי מאד דחפו אותי ללמוד הוראה. ההיתי שם שבועיים ועכשיו עוד שבועיים בסהכ חודש עם הפסקה של חודש באמצע. וזה הסיוט הכי גדול שלי. אני מרגישה כול שעה רע לי נורא. דיברתי עם אמא שלי אמרתי שאני לא רוצה שאני גדולה שיש לי את הזכות לחיות את החיים שלי כפי שאני חושבת לבנות אותם ולא כפי שהיא חושבת. אני לא רןצה לעשות תואר אני חושבת ובעצם בטוחה שהדרך שלי לפי החיים שלי להצלחה, היא הכי לא לעשות תואר. אז אמא שלי רואה אותי בתור ילדה טיפשה כי את כול חייה היא בנתה על זה שבלי תואר אי אפשר להצליח. יש לי טראומה מהבגרויות אני לא מעונינת לחזור למסגרת לימודית זה קשה לי נורא וגורם לי להרגיש הכי זוועה עם עצמי דיברתי ניסיתי וזה פשוט לדבר לקיר אני מתחילה להבין שאף אחד לא מבין אותי שכולם חושבים שאני חיה בסרט ומי שלא שולח אותי לטיפול נמאס לי מהחיים שלי הייתי כול כך מאושרת למה הסביבה שלי חייבת לחרב את הכול?!?!?! אני מרגישה מאד מתוסכלת. כאילו מזלזלים בי. כאילו אני לא מספיק חכמה כדי לחשב את צעדי בהגיון. אני לא מבינה למה אני ילדה טובה עדיין הייתי צריכה למרוד מזמן! קשה לי כול כך עם אנשים מצומצמים. אני פשוט מאוכזבת מהמשפחה שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות