כל הזמן
היי אני בת 23, בריאה, נראית סבבה ולא חסר לי כלום טפו טפו.
למרות זאת יש לי בעיה קשה של קנאה, אני משתדלת להעריך את מה שיש לי אבל תמיד מתעצבנת ומקנאה בסתר ליבי בדברים שאנשים אחרים עושים.
זה מתבטא בדברים כמו:
ידיד שלי התחיל ללמוד מקצוע ממש נחשב - "הוא לומד משהו יותר טוב ממה שאני בחרתי הלוואי ואני הייתי יכולה ללמוד נושא כל כך קשה"
מישהי מהכיתה שלי עברה לגור לבד - "זה לא פייר שבגלל שההורים שלי לא יכולים לעזור לי במימון שכר דירה"
חברה נסעה לים - "למה לי אין רכב כדי שאוכל לנסוע לאן שבא לי מתי שבא לי?"
חברה מארחת אנשים בבית שלה - "מעצבן שהבית שלי פיצי ולא מתאים לאירוח"
לכל החברות שלי יש הכל מהכל בתים ענקיים עם גינות/בריכה, הן חיות ברמה גבוהה מבלות המון וטסות כל חודש, יש להן משפחות גדולות מאלה שתמיד אוכלים ביחד ונהנים.. אני לא מקנאה בכל הדברים האלו פשוט הייתי רוצה גם משפחה גדולה לעצמי ואולי רכב כי זה היה מקל עליי ברמות מטורפות (נסיעות ללימודים).. מבחוץ אני מפרגנת ועושה כאילו זה לא מזיז לי אבל איפשהו זה צובט כי בא לי גם לחיות כמו רוב האנשים שאני מכירה בגילי.
איך לפרגן ולא לקנא?
נ.ב אני עובדת ועוזרת בתשלומי השכירות של המשפחה ככה שאין לי מספיק כסף לרמת חיים כזו
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025