היי אני בת 23, לא ממש מאמינה בזוגיות ואפילו שוקלת *לא* להתחתן בעתיד.
בעיניי זוגיות היא לא לנצח, אין דבר כזה "האחד", בני זוג מתחלפים ובאיזשהו שלב אנשים משתנים או שהאהבה נגמרת.
זה טבעי לגמרי אבל עדיין קשה לי להשלים עם זה, למרות המודעות שלי לעיניין אני לוקחת את הדברים מאוד קשה.. היו לי מערכות יחסים רציניות וארוכות אך הן בסופו של דבר הן נגמרו ולקח לי הרבה זמן להתאושש מהן.
כבר תקופה ארוכה שאני לבד מבחירה, סירבתי ודחיתי כל הצעה שקיבלתי..
אני מתחילה ללמוד ומאוד חשוב לי להתמקד בזה כי אני רוצה להצליח ! כשאני במערכת יחסים יש לי נטייה לשים אותה ואת בן הזוג במרכז במקום את עצמי וזה הדבר הכי גרוע לעשות אבל קשה לי לשלוט בזה.. הזוגיות די שולטת בי, כל מצבי הרוח שלי תלויים בה ואני מפחדת שאם אכנס לאחת עכשיו זה יפגע לי בלימודים.
מצד שני אני נורא בודדה, אין לי הרבה חברות, משפחה.. רוב הזמן אני מרגישה די לבד והצורך שלי בבן זוג גובר מיום ליום אני מתגעגעת לרגעים בהם הרגשתי שלמישהו אכפת ממני ובאופן כללי מרגישה חוסר בחום ואהבה.
האם אפשר בכל זאת לשלב לימודים וזוגיות? יש דרכים לא לקחת כל דבר קשה כל כך?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות