אוקיי, אז עכשיו אני בכיתה ח, ובכיתה ז עברתי לבית ספר אחר עם עוד כמה בנות שהכרנו לפני, והיינו סוג של חבורה. אחת מהחברות שלי הכירה לפני ילדה אחרת בשם ר', שגם נמצאת בכיתה שלנו. מההתחלה אני ור' לא התחברנו בכלל. אין לנו תחומי עניין משותפים, אין לה הרבה טקט והיא כל הזמן מעירה לי הערות על דברים שאני חסרת ביטחון לגביהם, ואני פשוט לא מסתדרת עם אנשים כאלה. אז בשנה שעברה היא די נדבקה לחבורה שלנו, והתחילה להצטרף לדברים שהיו המסורת שלנו, שהיינו עושות לבד. לא אמרנו לה לא להצטרף, אבל אף אחת לא הזמינה אותה באופן רשמי. אני יודעת שזה נשמע מאוד מרושע, אבל לפעמים הייתי רוצה שזה יהיה שוב רק החבורה המקורית... נגיד בעבודות, היא תמיד רוצה שנעבוד ביחד. אף אחת מהחבורה שלנו לא הכי רוצה לעבוד איתה, אבל אנחנו עושות את זה כדי שהיא לא תהיה לבד. אני יודעת שהמצב הנפשי שלה והמצב בבית שלה ממש לא טוב, אז היא כל הזמן רוצה לבוא אלינו כדי לא להיות בבית עם המשפחה שלה. אני מבינה את זה, אבל לפעמים אנחנו לא רוצות להיפגש איתה. בזמן האחרון ניסינו להסביר לה ברמזים שלפעמים זה לא כל כך מתאים לנו, ואולי אנחנו רוצות לעשות עבודות גם אם בנות אחרות, ולא נראה שזה עובד.
אז מה לעשות? להמשיך להיות חברה שלה גם אם זה בשלב הזה יותר מרחמים מאשר מרצון? להסביר לה איך אנחנו מרגישות?
תודה לכל מי שקרא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות