כולנו דחיינים ועצלנים מטבענו, צריך לתרגל
הייתי בצעירותי מאוד חרוץ אומנם למידה למבחן תמיד דחיתי לכמה ימים לפני כי הלחץ הפך אותי לממוקד ויעיל ,סיימתי את התיכון בהצטיינות וגם בצבא ואחרי זה פסיכומטרי מרשים . אחרי זה לקחתי שנה של טיולים ששם התאהבתי בחיי הנהנתנות בלשבת מתי שבא לי ,לחוות ריגושים לכייף .. אומנם לפעמים הרגשתי מאוד ריקני שכאילו "הכיף הזה לא מגיע לי " ויותר הייתי נהנה אם זו הנאה אחרי הישג משמעותי .. בסוף השנה החלטתי לנסות להתקבל לרפואה ,יכולתי להתקבל רק למוסד אחד והגעתי עד השלב האחרון ולא התקבלתי לקחתי את זה מאוד קשה כי זו גם פעם ראשונה שנכשלתי אחרי רקורד של הצלחות , החלטתי שאלך להנדסת תוכנה , לא כזה מתחבר אבל בינינו כל התארים הם סבל ורציתי משהו עם ביטחון תעסוקתי שיאפשר לי בעתיד מותרות ,הסמסטר הראשון באוניברסיטה היה זוועתי כן ישבתי על התחת אבל לא כמו שמכיר את עצמי כל פעם התרפקתי על זיכרונות השנה המדהימה , בקושי גם בלימודים פתאום הגב בי ופתאום הבנתי שצריך להשקיע כל הסמסטר ולא כמו בתיכון שהייתי חורש כמה ימים לפני המבחן .. אחרי הסמסטר התחלתי לחשוב שאולי המקצוע לא מתאים לי ובגלל זה לא התחברתי והחלטתי לקחת הפסקה ,עשיתי שוב פסיכומטרי למרות שממש ממש לא השקעתי בו כמו בראשון מתוך מקום של למה להשקיע אם בסוף אתאכזב ולא שיפרתי בכלל , אחרי זה החלטתי לחזור להנדסה אומנם הנדסה אחרת לסמסטר ראשון עבר בסדר אולי בגלל שהיו אלה קורסים שכבר הכרתי ולא הצריכו השקעה מרובה ואז שוב עומס לחץ מטלות , ובתקופות מבחנים חיפשתי תירוצים איך לא לגשת למועד ואיך לנסות להוציא מועד ג , והנה שוב מגיעה עוד שנה ופשוט נמאס לי מאיך שנהייתי , היה לי רקורד של הצלחות אולי הם דרשו השקעה בטווח קצר ולא בטווח ארוך ובגלל זה הצלחתי אבל נמאס לי מהעצלנות והדחיינות שלי ,כל רגע שאני יושב ללמוד אני מתחיל לחשוב על ריגושי כיף והנאה וחיים פעם אחת אז צריך להנות. אני כל פעם מחפש תירוצים למה לא לדברים ומאשים את הסביבה ולא אותי .. מה נסגר איתי ?? אני בן 27! מה לעשות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025