הכרתי בחור, יוצאים כמה שבועות, הוא ממש עף עליי ובעניין שלי.
יש לנו כימיה מדהימה, הדייט הראשון היה מדהים בקטע שהייתי חייבת לתעד אותו לעצמי ופשוט כתבתי לעצמי על דף את כל מה שהיה... הייתי חייבת לזכור את זה! זה הרגיש כמו דייט מהסרטים.
גם במיטה הכל מעולה ואני מאוד נמשכת אליו, הוא חתיך ממש בעיני, והוא רומנטי אליי והכי רציני אליי שיש.
ומתחילה להרגיש שיש קצת רגשות.
יש לי כמה קשיים איתו, הראשון זה שהוא מתנהג אליי כמו לנסיכה מהרגע הראשון ואני לא רגילה. אני רגילה רק למאבקים בהתחלה, עם גברים שלא כ"כ שמים עליי בהתחלה, אדישים אליי ולא מראים רגש, אבל אז בהמשך נכבשים ומתאהבים ואז סף הריגוש שלי מאוד מאוד גבוה. איתו, אני מרגישה במובן מסוים שזה קל מדי, שאני בכלל לא צריכה "לעבוד" ולכבוש אותו, הוא זה שמנסה לכבוש אותי... כן כיף לי איתו ואני מחכה לראות אותו וחושבת עליו הרבה, אבל זה לא אותו ריגוש.
לא יודעת אם אצליח להתאהב בלי הריגוש הדפוק הזה.
בנוסף, קשה לי עם העובדה שמבחינת קריירה אני די מוצלחת וגם לו יש קריירה, אבל אני מרוויחה משמעותית יותר ממנו...אני יודעת אבל שגם המקצוע שלי זה בועה (הייטק) ושפשוט במקצועות אחרים מרוויחים פחות, אבל זה עדיין מציק לי.
הוא גם גר בדירה כזו פיצפונת ולי יש דירה גדולה ומרווחת. אני אוהבת לצאת עם גברים בסטטוס כמו שלי או גבוה יותר, לא רגילה לצאת עם בחורים שהם פחות ממני.
כן אני יודעת שזה שטחי, אבל אני באה מבית ללא ביסוס חיש לי איזה פחד הישרדותי שלא אצליח להתקיים בעולם לבד (כי הורים שיעזרו לי אין) והרעיון שאני אהיה עם מישהו שאני המפרנסת העיקרית מלחיץ אותי ובגדול לא מתאים לי.
עבדתי מאוד קשה בשביל להגיע לנק' שבה אני נמצאת ואם אכיר מישהו כמוני, נוכל לחיות ברמת חיים גבוהה, ואם אני מכירה מישהו שהוא פחות אז כל הלחץ יהיה עליי וגם נצטרך לרדת ברמת חיים...
בקיצור. לא יודעת איך אני משחררת את התבניות האלה בראש שלי, כי אני יודעת שאם אני אחתוך ממנו אני ארגיש ממש טיפשה ושזה הפסד, כי באמת יש בינינו משהו מיוחד.
מציינת שאני גם הולכת לטיפול לדבר על הדברים האלה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות