אני בת 18 וחצי ומעולם לא התנשקתי- כן, מביך, כן זה גורם לי להרגיש לא טוב עם עצמי ולכן כן, אני גם משקרת לגבי זה. ככה שמבחינת לחץ מהסביבה אין. זה רק אני רוצה את זה כבר- הבעיה כאן היא לא של מוכנות... ממש ממש לא.
אז למה זה לא קרה? לא יצא. לא היה לי חבר רציני. ובמסיבות זה לא התאים לי מסיבה כזו או אחרת כל פעם- הבחור לא מצא חן בעיניי, הבחור מצא חן בעיניי אבל לא הייתי מספיק שיכורה... העניין הזה של השכרות נובע מהחוסר ביטחון שלי. בגלל שאני בגיל כל כך מאוחר (כבר 18 וחצי, סיימתי יב) וברור לי שהפרטנר שלי יבין בדיוק כמה ניסיון יש לי, אני נורא מובכת ופוחדת להיות ממש גרועה. ברור לי שאף אחד לא מתחיל הכי טוב- אבל כל כך אני מפחדת מזה שיבינו שאני מתחילה. זה באמת מביך אותי בטירוף, ותגובות שזה בסדר גמור לא יעזרו.. ואז אני פוחדת לאכזב ולהיות מזעזעת ולהצטרך להתמודד עם זה אח"כ שאני פשוט לא עושה את זה. גם אם אני מאוד רוצה מישהו. גם אם יש הזדמנויות. ועכשיו זה מה שתוקע אותי: אני כל כך מפחדת להיות נוראית, ושזה מה שהפרטנר יזכור ויבין ממני- במיוחד אם אני רוצה שזה לא ייגמר באותו לילה- שאני לא עושה את זה. שפתאום הבחור יבין שלא התנשקתי, שיהיה לו זיכרון של נשיקה גרועה ממני, אני בעצמי לא הייתי רוצה להמשיך ככה, אני מאוד מבינה אותו...
אני מרגישה שממש עברתי את הגיל שזה נורמלי להיות גרועה בדברים האלה. ושזה יהיה לגיטימי שזו הפעם הראשונה. גם אם זה לגיטימי בעיני חלק מכם, אני מאוד מתביישת בזה ובקיצור, אני זאת שדופקת לעצמי כבר בשלב זה.
איך אני יוצאת מהבושה הזאת? כי היא ממש עוצרת אותי מלהתחיל עם זה כבר יותר מאשר חוסר הזדמנויות. הרי להתחיל טוב אני לא יכולה, אז לפחות איך אני עושה שלא יהיה אכפת לי מזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות