היי לכולם :)
קודם כל קצת רקע, אני חיילת לוחמת לקראת שחרור, ויש לי בעיה.
אני ילדה יחסית ביישנית ושקטה ולא אוהבת לדבר הרבה.
החברה הכי הכי טובה שלי היא חברה מבית ספר, היא ילדה מדהימה, חכמה, אני יכולה לסמוך עליה תמיד ואני יודעת שהיא תמיד תהיה שם בשבילי, ובאמת שזכיתי בחברה כמוה.
הבעיה זה שהיא אוהבת מאוד לדבר ובעיקר על עצמה, ולא כל כך מתעניינת בי. יכול להיות לפעמים שאנחנו נפגשות ובמשך 3-4 שעות ויותר היא רק מדברת ואני עושה "אהה,אהה,כן.." ופה זה נגמר.
אני יוצאת מהפגישות איתה מתוסכלת ומשועממת, ולא יודעת איך להמשיך .
לא רוצה לנתק איתה קשר, ניסיתי לדבר על זה איתה וזה לא כל כך עבד, היא לא ממש הבינה אבל אמרה שתנסה- ולא היה שום שינוי.
אני אמנם בן אדם שלא נוטה לדבר על עצמו כל כך, אבל בכל זאת גם לא נעים לי לשבת ולהקשיב במשך שעות בכל פעם.
מה אני עושה? כבר ממש לא בא לי להיפגש איתה!
אשמח לפתרונות פרקטיים ואמיתיים- מה *בדיוק* להגיד, מה *בדיוק* לעשות, מה *בדיוק* לשנות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות