אני לא יודעת איך להתחיל אז אני פשוט אכתוב מקרה שקרה לי.
לפני כמה ימים לא היה לי מה לעשות אז פשוט התיישבתי מול המראה שלי בחדר על הרצפה והסתכלתי על הפרצוף שלי... לא לקח לי יותר מחצי דקה עד שהייתי עם דמעות בעיניים וכל מה שעבר לי בראש זה" את ממש ממש מכוערת, אף אחד לא יוכל לאהוב אותך, מי ידבר איתך בכלל כמו איך שאת נראת". אני אפרט איך אני נראת... יש לי שיער שחור גלי שלא מסתדר אף פעם, עיניים עגולות חומות עם שקיות שחורות מתחת(אני גם לא ישנה מספיק), אף ענק ,שיער שצומח בכל מקום ובטן מלאה. אני ילדה עצלנית שלא ממש מצליחה או מנסה להתקדם ולשנות איך שאני נראת אבל בסוף כל יום בוכה ועצובה על איך שאני נראת. אני ילדה ממש ביישנית שיש לה הרבה מה לא לומר אבל מעדיפה שלא לדבר מחשש שיחשבו שאני מטורפת.(ממש חשוב לי מה אנשים חושבים עליי בנוסף לכל) רוב הזמן אני לא יוצאת מהבית עם חברות(אם יש לי בכלל) וחברה הכי טובה שלי היא המיטה שלי הנוחה והמנחמת שלי.
אני כל כך רוצה להשתנות ולהגיע למצב שאני אסתכל במראה ואוהב כל חלק בגוף...אבל מצד שני לא רואה איך זה יכול לקרות בזמן הקרוב.
השאלה שלי זה איך, איך אני יכולה פשוט להתחיל מהתחלה ולשכוח מכל השנים האלו שבהן פשוט הפכתי להיות אדם שמתבייש בעצמו ושונא איך שהוא נראה ולהפוך למישהי שגאה בעצמה.
סליחה שזה ארוך, זה פשוט ממש עוזר לי לנסות לפרוק את איך שאני מרגישה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות