אז הסיפור שלי הוא כזה. הכרתי מישהו בגילי (26) שממש מצא חן בעיניי. הכרנו רק שבועיים וגם במהלך הזמן הזה עשה לי קצת קטעים לא יפים, כמו להבריז או לשכוח פעם אחת שקבענו. אחרי שני דייטים הוא התחיל להעלם. כשאמרתי לו באופן ישיר שזאת לא התנהגות של גבר ואם לא מתאים לו אז לפחות שיגיד, הוא אמר שהוא כן רוצה והוא פשוט בתקופה ממש עמוסה ודווקא עכשיו היה לו מדהים להכיר אותי וזאת לא את זה אני וכו'. אמר שהחיים שלו בבלגן ומאוד קשה לו עכשיו להשקיע בעוד משהו (כנראה שבזוגיות). אני מאמינה שגם ההתנהגות שלו בהתחלה כמו להבריז נבעה מזה שהוא לא סגור על עצמו. אני לא חושבת שהוא היה איתי רק בשביל סקס וכן מאמינה לו שהוא פשוט בתקופה מבולבלת. אני הבנתי שהעניין נגמר אבל מאוד מרגישה פספוס. הכל נגמר לפני שבועיים שלוש, אני תוהה לעצמי אם לנסות לדבר איתו, אולי כרגע החשש שלו שאני לא רוצה כבר? אולי משהו השתנה? גם הרגשתי ממנו שהוא אדם עם קצת חוסר בטחון בעצמו, אולי הוא צריך דווקא צריך את ה"דחיפה" הזאת מצידי? אני רוצה מצד אחד שיידע שבא לי בכל זאת להכיר אותו ומצד שני לא רוצה ללחוץ. אני יודעת שמגיע לי מישהו שסגור על עצמו בקשר אליי אבל לא כל יום אני מתחברת ככה למישהו והייתי רוצה לנסות.
הייתי שמחה לשמוע מנשים וגם מגברים שהיו בסיטואציה כזאת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות