שלום לכולם,
ארוסי ואני מתחתנים בעזרת ה' עוד כחצי שנה. אני מאוד אוהבת אותו, מעריכה אותו ומכבדת אותו. הוא גבר טוב עבורי, דואג ומפרגן ואין לי תלונות בעניינים אלה.
לפני כמה חודשים הוא עבר לגור ביחידת דיור, אני אצטרף אחרי החתונה, כשאני מגיעה אליו אנחנו אוכלים יחד ואני בדרך כלל מכינה הכול, שוטפת את הכלים, מארגנת את הבית. הרבה פעמים אני גם קונה פירות, חטיפים, גלידות, גבינות ומביאה שיהיה לנו במשותף. אז מה הבעיה? שאפילו סלט מסכן הוא לא יודע לחתוך, שאחרי האוכל הוא אף פעם לא ישטוף כלים ותמיד יציע לעזור אחרי שסיימתי.
אני צריכה להעיר / לבקש ורק אז יעשה. אני לא מבינה גבר בן 30 לא אמור כבר להגדיל ראש ולא לחכות להוראות מהאישה. זה מציק לי. אני לא רוצה להיות המחנכת שלו ולא רוצה למצוא את עצמי שרק עליי נופלות כל מטלות הבית. אמרתי לו את זה בחצי צחוק חצי אמת והוא קצת נעלב ממני.
מה גם שאם יש לו במקרר פירות, הוא לא יאכל כלל אלא רק שאני אשטוף, אחתוך ואגיש הוא יאכל ויהנה. באמת שאין לי בעיה מידי פעם לפנק ולהגיש, אבל כשזה על בסיס כמעט קבוע זה קצת מרגיז.
מה דעתכם? אני מגזימה? תעירו את עיניי. אלה סתם קישקושים? אני צריכה בכלל להעלות את הנושא הזה? אני לא רוצה לפגוע ולהעליב.
תודה לכל מי שיקרא ויענה.
אשמח לכל תגובה מכל המייעצים.
חג שמח
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות