שלום,
בשביל הבסיס - אני בא מבית חילוני שאמא פתוחה להכל, לא כזאת מאמינה ומסורתית בגלל אבא שלי שבא ממשפחה דתייה ומקפיד כמה שיותר על חוקים ומצוות כמה שהוא יכול. אבא שלי יודע שאני אתאיסט ולא אוכל כשר וכל מה שהוא לא רצה שהבן שלו יהיה והוא עדיין אוהב אותי יותר מהכל ותמיד מזכיר לי את זה.
יש לי רעיון בראש מאז שאני בן 16 של קעקוע שאני רוצה לעשות ותמיד אמא שלי אמרה לי כשאגיע לגיל 18 אני אדם לעצמי ואוכל לעשות מה שארצה אך אבא שלי לא תמיד אהב את הרעיון. אני עוד דיברתי עם אמא שלי לפני גיל 18 שאני מתכנן לעשות ועכשיו כשהגעתי לגיל 18 אמרתי לאמא שלי שאני מתכוון לעשות בזמן הקרוב והיא שאלה אותי אם יש לי כסף אני בטוח במה שאני רוצה ושאין לה בעיה שאעשה כל עוד זה עושה לי טוב. באותו הערב (היום) שהיה ערב רגיל אחרי קידוש ישבנו כולנו אני אמא שלי וחברה שלי וצחקנו ודיברנו עד שחיפשתי איך לספר לאבא שלי שאני עושה קעקוע. סיפרתי לאבא שלי שאני מתכוון לעשות קעקוע והוא נורא לא אהב את הרעיון ותוך שנייה ראיתי שכל השמחת חיים שלו ירדה. אני הולך לדבר עם אמא שלי והיא שאלה אותי 'נו מה אבא אמר' ואמרתי לה שהוא נורא לא אוהב את הרעיון ושראיתי כמה שהוא מתבאס מזה, ואז אמא שלי התחילה להגיד לי תירוצים שאבא שלי התבייש בי, שזו דוגמה רעה לאחים הקטנים שלי (אני אח בכור עם אחים בני 14 ו10) ושכל הדברים האחרים שאני עושה שהוא לא אוהב הוא לא רואה ואת הקעקוע הוא יראה כל הזמן מול הפנים שלו ואמרה לי שאני אעשה קעקוע כשאני אצא מהבית ושאני בבית שלהם ושאני צריך לכבד את אבא שלי.
אני לא יודע מה לעשות, בכל מקרה אני פוגע במישהו או בהורים שלי או בעצמי - בהורים שלי אם אעשה את הקעקוע עכשיו ובעצמי אם אני אחכה עד שאצא מהבית ועד אז לחיות כדי לרצות אותם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות