סיימתי שנה א בלימודים ולא אגזים אם אומר שזו הייתה השנה הגרועה בחיי.
מבחינה חברתית- כמעט ולא התחברתי עם אנשים, לא יודעת למה, בצבא ובתיכון תמיד הייתי מוקפת חברים, תמיד היו מציינים לטובה את האופי החברותי שלי שסוחף אנשים אבל משום מה באוניברסיטה לא מצאתי את מקומי ונשארתי לבד.
מבחינה לימודית- הולך לי רע. אני מנסה ומתאמצת ובסוף יושבת על ממוצע 60, זה מתסכל ומוריד את המוטיבציה, אני מתה מפחד ולא רוצה שיגיע הסמסטר רק כי אני לא מתגעגעת לתסכול הנוראי הזה.
ומבחינה כלכלית- אני קורסת, עשיתי טעות והתחלתי ללמוד מוקדם מאוד, הייתי צריכה לעבוד שנה ואז להתחיל, לא מצליחה לעמוד בהוצאות ונכנסת למינוסים. אני בתואר עמוס מאוד ולא מצליחה למצוא זמן לעבוד, אם ארצה לעבוד בשנה הבאה אצטרך לדחות קורסים והמחיר של זה הוא שנת לימוד נוספת.
ובסך הכל, אני מדוכאת, קשה לי להנות מהחופש כשאני יודעת שבקרוב תתחיל עוד שנה כזו נוראית.
איך לצאת מהבלאגן?
האם לדחות קורסים בשביל עבודה?
איך למצוא את מקומי מבחינה חברתית? ומאיפה למצוא מוטיבציה ללמוד גם כשהציונים ברצפה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות