שלום,
בן 26, עד היום הייתי ב2 מערכות יחסים ארוכות, ורק איתן שכבתי.
מה שמוזר שהראשונה היתה בגיל 18-19 והשניה הייתה בגיל 25-26, וכל התקופה באמצע, היו תקופות שלא התעניינתי בלצאת עם נשים בכלל (מרדף אחרי החיים), והיו תקופות שיצאתי עם הרבה נשים אבל לא אף פעם לא התקדם לסקס (מין אוראלי וכו כן היה).
אני מרגיש שזה לא משהו תקין (טועה?)
שאולי פספסתי את החלק של "לטעום" עוד נשים, אך לא בטוח אם זה בכלל משהו הכרחי.
נהנתי מהתקופות, ואני לא חושב שפספסתי מבחינת ללמוד ולהתנסות בסקס, כי אמנם הייתי רק עם 2 בנות אבל זה היה בתדירות כמעט יום יומית, שעשינו כל דבר אפשרי במיטה ומחוץ לה, ושתיהן תמיד פירגנו.
אני גם לא מרגיש שהבטחון העצמי שלי נפגע בגלל זה, הוא דיי גבוהה, סהכ נראה סבבה, הייתי לוחם, סיימתי תואר נחשב, ומתחיל קריירה טובה.
אבל יש משהו שמפריע לי, כשאני קורא על נשים וגברים שעברו את ה30-40 פרטנרים בגיל שלי, ואני חושב איך זה מרגיש?
אולי זה רגשי נחיתותפגיעה באגו כי חברים שלי היו עם יותר?
אולי המספר הזה בעצם לא אומר כלום ועדיף 2 שסיפקו לך את מה שהיית צריך כדי להבין מה אתה רוצה, מגבר אחר שהיה לו סקס ממוצע עם 20 נשים שונות?
אולי זה שיצאתי עם הרבה נשים אך לא הגעתי איתן לסקס בסוף מפחית מהרגשת הפספוס?
ואולי המספרים האלו מופרחים ואני סתם מבלבל לעצמי את המח, ורב האנשים לא מגיעים למספרים האלו באמת?
זה לא מדיר שינה מעיניי, אבל זה עלה לי לראש לרגל העובדה שבקרוב אתחתן,
לא רוצה להגיע למצב בעתיד שתפריעה לי העובדה שהייתי עם מעט נשים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות