אחרי זוגיות של שנתיים (וחברות טובה של למעלה מ8 שנים), הגענו למסקנה שזה כבר לא זה, ואנחנו סוגרים את זה יפה בתקווה להישאר חברים טובים כמו שהיינו קודם ובידיעה שאנחנו תמיד נהיה כאן אחד בשביל השני לכל דבר. אנחנו עדיין אוהבים אחד את השני אבל כבר יותר כחברים ופחות כבני זוג.. הייתה לנו זוגיות יפה ובאמת נפרדנו מתוך החלטה משותפת ובצורה יפה.
אבל הבעיה היא שאני לא יודעת מה עושים מכאן. ברור שקשה לי כי בכל זאת הוא היה חלק גדול ומשמעותי מחיי בשנתיים האלה, אבל אני מאוד לא רוצה לשקוע בזה ולבכות כל היום.
אני בעיקר לא יודעת איך לספר לחברים (אנחנו ה-זוג ואנשים יהיו בשוק וינסו להיכנס לעומק של מה שגרם לנו להיפרד וינסו להתסיס את זה, למרות שבאמת אין מה לעשות עניין פה ואין לי מילה רעה להגיד עליו), לא יודעת מה לעשות עם הזמן הפנוי שנוצר (היינו קובעים המון, מה שגרם לי קצת להתרחק מחברים שהייתי מבלה איתם קודם), ולא יודעת אם אמצע מישהו אחר אי פעם שיתאים לי. אני יודעת שאני צעירה והכל, אבל הוא ידע הכל עליי ואני עליו, החברים שלנו משותפים והזוגיות שלנו התחילה מחברות מאוד ארוכה, לאידעת איפה עוד אני אוכל למצוא מישהו שיבין אותי ויהיה איתי ככה שארגיש איתו הכי בבית בעולם ושיהיה לי טוב איתו. הוא ידע באמת הכל עליי כולל את כל נקודות התורפה שלי, ידע על מה להחמיא ואיפה להעלות לי את הביטחון וזה יחסר לי. אני גם לא יודעת מה אעשה אם תהיה לו חברה חדשה בזמן הקרוב, יהיה לי קשה מאוד לקבל את זה. בנוסף גם חוזרים מחר לבצפר אחרי החופש ואני מפחדת שזה פשוט יהיה יותר מיד בשבילי להתמודד עם כולם מחר (נפרדנו ביום חמישי שיצאנו לחופש ראש השנה), ואני לא יכולה לקחת יום חופש בגלל זה על החודש הראשון של בצפר.
אשמח מאוד לעצות איך להתגבר על פרידה, קשה לי ועצוב לי למרות שאני במטרה כמה שיותר להתגבר מהר ולהפוך את השנה הזו להכי מדהימה שיש למרות שאין לי אותו לצידי
תודה מראש לכל מי שקרא את זה ומוכן לעזור לי
שנה טובה לכולכם 3>
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות