רציתי להיות מוזיקאית מהרגע שהתחלתי לנגן. משהו כמו לפני 5 שנים.
בהתחלה הייתה בי מין אש מטורפת כזאת, הייתי מנגנת יום ולילה- פשוטו כמשמעו.
המורים שלי היו בשוק מההתקדמות המהירה שלי.
לפני שנתיים בערך זה נהיה קשה יותר. הבנתי שאני צריכה להכריח את עצמי באמת לשבת ולנגן. זה לא שלא נהנתי מזה, רק שזה כבר לא בא לי באותה קלות וטבעיות.
כרגע אני במצב שמאילוצים כאלו ואחרים כמעט ולא ניגנתי חודשיים, ואני אפילו לא בטוחה עד כמה זה חסר לי.
העניין הוא שהייתי בטוחה שבעוד שנה אני הולכת ללמוד מוזיקה באקדמיה, ושזה מה שאני הולכת להתעסק איתו בחיים שלי. והאמת שאני עדיין לגמרי בטוחה בזה. קשה לי לקבל כל אופציה אחרת. אני רק חושבת על לשנות כיוון ורוצה לבכות.
באופן הכי בסיסי שיש, אני לא מבינה אם אני באמת אוהבת מוזיקה כל כך, או רק רוצה לאהוב.
אולי אתם תדעו טוב יותר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות