שלושה ילדים 3 וחצי, שנתיים, ו4 חודשים.
נסענו לבית מלון, לקחתי חופש מהעבודה, יש בחור שעובד איתי ששנינו בעמדת ניהול ורוב העבודה שלנו מתנהלת בשוטף אחד מול השני אנחנו באותו תפקיד וצריכה להיות בנינו איזשהי אינטרקציה יותר מבסיסית אלא ברמה של לעדכן אחד את השני מה עושים בסיטואציות מסוימות איך פועלים ומה מתעדכן מה נכנס ומה יצא וכ'ו...
ברגע שלא הייתי בעבודה הוא שלח לי דיי הרבה הודעות כי הוא רצה לדעת מה קורה עם x ומה עשיתי עם y ולדעת כיוונים של דברים כדי להתקדם.
בארוחת בוקר בעלי נשאר לשבת בשולחן עם הילדים ואני קמתי לשים אוכל כשחזרתי מצאתי אותו יושב עם פרצוף עצבני כאילו הוא עומד להוציא עליי גרזן.
שאלתי אותו מה קרה הוא שאל אותי מה זה ההודעות האלה?! לא הבנתי על מה מדובר ופתחתי את הוואטסאפ,
ביקשתי מהעובד שעובד איתי לעזור לי בעניין מסוים של עבודה שהוא לא היה חייב לעשות אותה בכלל, כי זה משהו שהיה נטו בטיפול שלי ולא קשור אליו, אז הוא שלח לי הודעות שהעניין הזה טופל, ראית איך אני דואג לך, רק בשבילך עשיתי את זה, אבל באהבה כל מה שתבקשי ממני, תוספת סמיילים פרחים עצים או וואטאבר הגזים קצת עם עצמו.
בעלי קרא את השיחה וראה - שהעזרה הייתה בעניין עבודה!
אמרתי לו שאין לי אחריות על מה שהעובד רושם ושאפילו יכול לעבור על כל השיחה ולראות שאנחנו מדברים רק על עבודה, באותו רגע הוא כעס יותר, הוא לקח את הפלאפון שלי, דפק אותו חזק על השולחן,התביישתי ורציתי שהאדמה תפתח ותקח אותי אליה, כל מי שהיה בחדר אוכל הסתובב אלינו והסתכל, וגם אחרי שזה נגמר הרגשתי שאנשים נועצים בי מבטים ורציתי להיקבר.
הוא הזיז את השולחן בעצבים ויצא, ושוב כל האנשים בבית מלון מסתכלים עליי
הוא נעלם כל היום, חזר רק בערב! השאיר אותי לבד עם שלושה ילדים קטנים, ואני הייתי כלכך עצבנית, כי איך אני אמורה גם להניק, גם לשמור על הבן שנתיים שלא יעשה משהו מסוכן וייעלם לי מזווית העין או יקבל מכה, וגם להעסיק ילד בן 3 וחצי?
מצאתי את עצמי מניקה כשאני רודפת אחרי ילד אחד שלא ייפתח כל רגע את השירותים, ורצה מהר לילד שקופץ כדי שלא יקבל מכה, ומתכופפת תוך כדי כדי שלא ישים משהו בפה ורצה למרפסת לרדוף אחרי השני. הרגשתי כאילו אני במרתון!!!!!!
יצא מצב שהוא פשוט קרקע אותי והשאיר אותי חסרת יכולת לעשות כלום, כי אפילו לבריכה לא הייתי יכולה לרדת איתם לבד. אי אפשר לרדת עם שלושתם לבד.
בחוץ חם. אין מה לעשות חוץ מבריכה. המפתחות של הרכב אצלו. מצאתי את עצמי בתוך החדר סגורה עם 3 ילדים קטנים במשך יותר 12 שעות - ואי אפשר לתאר מה הלך שם, הרגשתי שאני פשוט משתגעת.!!!!!!!!!!!!!!!!!
הוא בשיא חוצפתו חוזר ואומר לי בואי נחזור הביתה נמאס לי מההתנהגות המזלזלת שלך, אמרתי לו אתה לא מאיים עליי קדימה בוא נחזור.
הפקידה אמרה שאין החזר של כסף, בסוף הסתובב, וכל החופשה מרמר אותי, הרחיק את המיטות של שנינו ועשה את זה בכזו קיצוניות שאת המיטה שלו שם בקצה השני של החדר כאילו אני מצורעת, לא דיבר איתי בכלל, בחדר אוכל יושב בזוית ההפוכה ומסובב לי גב, הילדים אומרים לו משהו עלי והוא לא מתייחס או שהוא אומר להם אז תגיד לה,
והרגשתי שהנפש שלי כבר לא מסוגל לסבול אותו ואת החופשה הזו אז באותו מטבע ביום השלישי קמתי ב7 בבוקר התארגנתי לקחתי את המפתחות והלכתי לי לטייל....
הייתה לי חברה מלפני כמה שנים שגרה מרחק של חצי שעה משם אז נסעתי לבקר אותה, ישבתי בבית קפה, הלכתי לקניון וטיילתי.. האינטרקציה היחידה שהיתה לי איתו זה לשלוח לו הודעה שיתן לתינוק את המטרנה וזהו כיביתי את הפלאפון.
חזרתי בשבע בערב.
ברגע שפתחתי את הדלת של החדר הוא פשוט התחיל לצרוח עלי צרחות כאלה (שכל הקומה שמעה אותנו אני בטוחה בטוחה) אין צרחות כאלה שירעידו את כל הבניין.
תזהרי לך ממני עוד פעם אחת לקום וללכת ככה ולהשאיר אותי עם שלושתם לבד, עוד פעם אחת את תעשי את זה ואני רוצה לראות והתחיל לאיים!!!
ואז הוא אמר תביאי את המפתחות ותיארתי לעצמי שהוא רוצה ללכת ולהחזיר לי אז אמרתי לו לא!!! המפתחות אצלי ואם אתה תתקרב אלי ותנסה לקחת אותם אז אני ארים פה צעקות שכל האנשים של הבית מלון יכנסו לפה לשאול למה אני צועקת ואתה לא תגע ברכב.
ואז הוא התחיל להתעצבן תביאי לי את המפתחות ואני שמתי אותם בתוך הציצי כדי שלא תהיה לו אפשרות לגעת, וכשהתיישבתי על המיטה באתי להניק אז הוצאתי את המפתח והנחתי אותו על המיטה לידי והוא ישר קפץ ושם את היד שלו על המפתח ואני לא רציתי שהוא יקח אותו אז עשיתי תנועה ביחד עם התינוק בידיים כדי לתפוס את המפתח ועשיתי תנועה לא נכונה והבן שלי התחלק לי מהידיים (אומנם על המיטה במזל גדול) אבל בכה צרחות איומות והכל בגלל האידיוט הזה.
ואז אמרתי לו תקשיב בוא ננסה לסיים את החופשה הזו כמה שיותר בלי אסונות כשנחזור הביתה נפתח תיק ברבנות ונתגרש כי אני לא סובלת אותך ונמאס לי וזה כנראה הדדי הוא אמר לי טוב.
וככה העברנו עוד שלושה ימים.
בלילה לפני האחרון ישבתי בלילה והמיטה והיה לי משעמם אז התכתבתי עם חברה שלי במשהו כמו אחד וחצי בלילה, והוא כמובן בכלל במיטה אחרת בקצה השני של החדר והיא כתבה משהו שהצחיק אותי אז חייכתי לעצמי והקלדתי לה הודעות ואז הוא נעמד מולי באמצע הלילה ואמר לי את מדברת איתו בשעה כזאת הא אמרתי לו שלא הוא אמר לי שקרנית התקרב אלי חטף לי את הטלפון מהיד התחיל להסתכל על השיחה.
ואז אחר כך אמרתי לו שההתנהגות שלו חולנית הוא שוכב במיטה וכל הלילה רב איתי וזורק לי עקיצות הערות ייבושים ומחזיר לי על כל מילה כמו ילד בן 3!
לא נתן לי ללכת לישון עד שעה 4 בבוקר רק התווכח איתי.
אני לא יודעת מה קרה לו כאילו נכנס בו השד זה לא נורמלי. .
אני מבחינתי הולכת מפה לגירושין!!!!!!!!!אין מה לפתור עם התנהגות כזו.
התנהגות מחליאה ומגעילה אותי אני ממש נגעלת.
אמא שלי לעומת זו לא מוכנה לשמוע על זה וטוענת שלא מתגרשים בגלל כאלה דברים ושאנחנו צריכים לשבת ולדבר והתקשרה לאמא שלו וכ'ו..
מה שקורה הוא שאני לא רוצה להיות בנתיים בבית ולאמא שלי יש בית של 4 קומות -
שכל ה2 קומות למעלה בכלל לא בשימוש, הרבה פעמים אנחנו באים אליה ונשארים אצלה שבועות וסופי שבוע שלמים, וכשבעלי נוסע אני באופן חופשי הולכת להיות שם. והיא לא מוכנה שאני אגיע כי היא אומרת אני לא אתן לך לגיטימציה כשאת רבה איתו להגיע לפה.
תסדרי את העניינים שלך לבד.
והרגשתי שהיא מפנה ומסובבת לי גב, ובבית אני לא מסוגלת להיות לידו רק עצם הנוכחות שלו מרתיחה אותי.
בא לי למחוק גם את אמא שלי מהחיים ואני מרגישה שאף אחד לא עוזר לי.
לא רוצה להיות איתו באותו בית
סיפרתי לאמא שלי את כל מה שהוא עשה לי - מא' ועד ת' כמו שסיפרתי פה, היא עדיין לא השתכנעה ועדיין לא מגבה אותי.
אבא שלי לעומת זאת כן אמר לי אל תתייחסי אליה ותבואי להיות פה כמה שאת רוצה, אבל אני לא יודעת עד כמה זה נכון גם לגרום עכשיו סכסוך משפחתי וסכסוך בין ההורים שלי בגללי.
איך להתנהל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות