היי כולם,
אשמח להתייעצות ועזרה מצידכם.
יש לי סיטואציה במשפחה, שאני מסתכל עליה מהצד ולא מבין איך לא מונעים את זה.
אחי הוא חייל בן 19, משרת במרכז. מאז הגיוס שלו הוא עושה בעיות שהוא לא מוכן לנסוע באוטובוסים רכבת לבסיס, וזה הגיע למצב שהוא לא היה הולך לצבא והיה נפקד (כן בריתוקים.. ובואו נגיד שזה לא ממש הרתיע אותו).. מי ישמע כמה רחוק הבסיס שלו... חצי שעה מהבית אבל זה לא הסיפור פה.
זה הגיע למצב שהוא ביקש ממהורים שלי רכב כדי להגיע איתו לבסיס. וזה מה שקרה, ההורים קנו לו את הרכב. עד פה "הכל טוב ויפה"
הוא קם כל יום ב12:00 בצהריים, הולך ל-"צבא" והולך לעבוד. הוא עובד עד השעות המאחורות בלילה, 02:00-05:00.. לפנות בוקר והוא חוזר תשוש מהעבודה ורואים את זה על הפנים שלו.
אני לא יודע אם הוא עובד באמת עד השעות הקטנות של הלילה או הולך אחרי העבודה לחברים שלו ומעשנים ושותים, מאוד מטריד אותי המחשבה שהוא נוהג ברכב בשעות הקטנות של הלילה במשך כל השבוע והבן אדם לא ישן כמו שצריך בלילות. העייפות מצטברת וזה כבר ממש מסוכן.
בואו נגיד ואני אומר את זה במילים הכי עדינות שרק אפשר... הוא לא האדם שתתנו לו לשמור על משהו או מישהו שאפשר לסמוך עליו, האחריות ממנו והלאה..
הוא תמיד חי בסרט משלו, מעופף, חי באופוריה, רואים שאין לו מחשבה הגיונית,
יש עליו יותר מידי לחץ חברתי והוא נכנע לזה כמו תמיד, הוא עוד לא התבגר ומשחק אותה "גבר".
אותי ממש מפחיד שהוא נוהג בחוסר אחריות וחוזר הביתה בלילות.. שאמרתי את זה להורי שהם גם מודעים למצב, כל אחד מפיל את האשמה על האחר ופשוט לא מונעים את האסון שיכול לקרות.
אצל חברים שלי לדוגמא, האחים הקטנים שיש ברשותם רכב, יש אצלהם חוק, אם יוצאים מהבית אחרי השעה 22:00 בערב, לוקחים מונית או נוסעים עם רכבים בוגרים או לא נוסעים בכלל, לא משנה אם זה לעבודה, למסיבה, לחברים ולכל מקום.
בכל זאת, אנחנו לא מדברים על אדם בן 25, ולא 30, ולא 40. הוא בן 19 !!!
זה משגע אותי איך שאנחנו רואים את הסכנה מולנו ולא מונעים אותה וההורים גם יודעים עם מי יש להם עסק.
אני אמרתי להורים שלי שאני לא משתתף בקרקס הזה יותר ומצפה מהם שיעשו משהו בנידון וזה לא קורה.
מה עושים במצב כזה?
אני ההיסטרי כאן בסיפור? אני כבר לא יודע מה לחשוב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות