אז אנחנו מכירים שלושה שבועות.. היה לנו קליק מדהים (על הפגישה הראשונה הייתה נשיקה ראשונה)
מפה התשוקה עברה הלאה והתחילו עניינים להתחמם.. בקיצור נפגשנו פעם שנייה שלישית ונהיינו חברים.
עכשיו כשאנחנו ביחד, פיזית ביחד... אני מרגיש שאני יכול לטרוף את העולם איתה ויכול לעשות איתה הכל.. אבל ברגע שאנחנו נפרדים זה מרגיש כאילו זה משהו אחר משהו בלתי ניתן להסברה... ויש בי משו יש בי איזה שהוא חסרון שגורם לכל ההרגשה הזו..
יש בי אדישות. וכמות דיי גדולה ושזה מגיע למצב של ממש גרוע!
אני מדבר איתה בטלפון אין דיבור אין עניין אין כלום כלום פשוט..
וזה אפעם לא היה לי ככה זה פשוט קורה לי איתה.. תמיד עם חברים ידידות גם כאלה שבעבר היה לי קראש עליהן הייתי דברן וגם האקסית הקודמת שלי אני הייתי מדבר חופשי ומכניס עניין ופלפל למערכת היחסים...
אני פונה אליכם אולי איכשהו אי פעם נתקלתם בסוג של כזה דבר? והאם? ואיך התגברת על המכשול הזה?
אני רוצה להשתפר רוצה להיות יותר טוב רק לא יודע איך.. אני פשוט טיפוס מופנם מידי פעם. שקט. אוהב את הפינה שלי לא אוהב דיבורים וקשקושים... ברור שצריך את זה ואני מבין את זה ללא ספק..
רק רוצה אותה איתי ללא מחסומים ללא גבולות...
אני רוצה להציל את מה שיש בינינו ולא רוצה לתת לה את ההרגשה שאני מוותר עלייה. כי אני באמת לא מוותר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות