היי (:
קוראים לי משה (שם בדוי) ואני "14".
לפי דעתי "14" מבטא לפני כמה שנים נולדתי.
מתברר שלפי אחרים "14" מבטא ילד חסר אחריות, חסר יכולות, עם דעות לא מגובשות, לא כשיר לעבוד, לא כשיר לתת הסכמה, מעין רכוש של ההורים שלו, מישהו לא רציני, נאיבי, חסר השכלה, אזרח סוג ב'.
אז זהו, שזה ממש לא אני. אבל אני מקבל את היחס הזה, מכל אחד וכל הזמן. אנשים זרים שלא פגשו אותי מעולם, מרגישים הכי חופשי שבעולם לזרוק הערות.
אז לספר לכם על השבוע שלי?
השבוע דחו אותי כמה גברים בגלל שאין לי כשירות לתת הסכמה ליחסי מין.
השבוע הוציאו אותי מחנות בקניון (זה חוקי בכלל?) כי אני לא בן 18 (למרות שלא היה בחנות הזאת שום דבר שמוגבל בחוק או בחברה לבני 18 ומעלה).
השבוע נדרשתי לבקש מההורים שלי מה שנקרא "אישור הורים", כאילו ההסכמה והאישור שלי לא מספיקים. לצורך העניין, הם לא הסכימו.
השבוע קיבלו אותי להתנדבות מסוימת, אבל ברגע ששמעו את הגיל שלי, הודיעו לי שזה "לא רלוונטי" כי אני "צעיר מאוד מאוד", וההתנדבות היא לא פיזית ולא מכילה שום פעילות שאני כאינדיבידואל לא מסוגל לבצע.
השבוע שמעתי "לא ידעתי שבני 14 יכולים לעשות דבר כזה", על התנדבות אחרת שאני מבצע בלא פחות מהצטיינות.
השבוע שמעתי שוב ושוב על המצב הדפוק של המדינה הזאת, בידיעה שאין לי זכות להצביע בבחירות ולשנות.
וכל זאת בנוסף כמובן, להערות גילניות שאני נאלץ לספוג מדי יום, זלזול מתמשך מזרים מוחלטים והתעסקות אובססיבית בלשבור סטיגמות.
עוד שבועיים כמובן יחליטו בשבילי שאני "צריך" ללמוד, יחייבו אותי להגיע לבית ספר למרות שזה לא עושה לי טוב וזה לא תורם לי במאומה. אבל זה מה שהחוק אומר.
אני מסתובב וחי כמה שאני יכול בסביבה של בני 20 פלוס כי אני מרגיש ששם, שם! המקום שלי.
אבל זה לא כזה פשוט.
כי כשחברים שלך אזרחים סוג א', ואתה אזרח סוג ב',
אתה שם לב לזה כל הזמן.
אשמח לעצות ולטיפים, איך לעבור את השנים האלה- מבלי להשתגע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025