הייתי בפיקניק עם חברים בפרק ליד אגם (לא ישראל). הכנתי עוגה ממש טעימה ומושקעת ואכלו ממנה, אבל נשארו כמה חתיכות לקראת הסוף. באה אישה זקנה והתחילה לדבר בשפה לא מוכרת (לא מבין את השפה המקומית פה). התעלמתי ממנה כי קבצנים לא מעניינים אותי. אבל היא המשיכה למלמל משהו ודיברה משהו על הילדים ומישהו שכן מבין תירגם לי שהיא מבקשת את השאריות של העוגה בשביל הילדים שלה.
שאלתי את החברים אם עוד מישהו רוצה עוגה. אף אחד לא הגיב, אז אמרתי שזה בסדר שהיא תיקח. היא שלפה שקית של סופר ושמה בתיק שלה. ואז עוד מישהי שאלה אם היא רוצה עוגיות מלוחות והאישה פשוט לא הגיבה והלכה.
כביכול עשיתי משהו טוב. אבל משום מה המצפון שלי לא בסדר. לא מבין מה מפריע לי, אבל משהו במעשה שלי לא היה כשורה. אני לא מרגיש סיפוק כאילו שעשיתי משהו טוב. אלא משום מה הפוך: אני מחפש לי תירוצים למה עשיתי (אולי זה היה רציני? אולי באמת יש ילדים רעבים שהאכלתי?). וגם יש לי חשש שהאישה היתה קבצנית באמת וכשראתה שאין לאף אחד רצון לתת לה כסף, אז היא שינתה גירסה ואז בסוף היא תזרוק את האוכל לפח ותמשיך לחפש כסף?
אני מבולבל ברגשות שלי. משהו מציק לי. לא יודע מה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות