כבר מעל לשנה שאני לא מפסיקה להתווכח עם אמא שלי, כן אני כבר יודע מה הרוב יגידו.. גיל ההתבגרות,הורמונים וכל הדברים האלה.
לא במקרה שלי, פעם חשבתי שכל האימהות אוהבות את הילדים שלהן( מעצם העובדה שהן ילדו אותם) בשנתיים האחרונות הבנתי שזה סתם מיתוס;לא כל אמא אוהבת את הבן/בת שלה , ובמקרה שלי,לא רק שהיא לא אוהבת אותי אלא שונאת ממש...
מאז ומתמיד היא מפלה אותי לרעה, נותנת את היחס החום והאהבה שלה רק לאחי הקטן (בן 16 אגב) היא מרשה לו לעשוץ מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה.. ואף.פעם לא מעירה לו גם כשהוא עובר את הגבולות. אבל כשזה מגיע אליי? כל דבר 1טן מעצבן אותה,כל דבר קטן נחשב חציית גבול, היא מגבילה אותי מאוד בשעות חזרה לבית,לפעמים היא גם אוסרת עלי לצאת מהבית סתם כי מתחשק לה להיות רעה בלי סיבה מוצדקת באמת.. בזמן שאחי הקטן עושה מה שבראש שלן בלי פיקוח בכלל, וזו רק ההתחלה.. היא קוראת לי זונה שרמוטה אפס ועוד כמה מילים מגעילות.. טוענת שאף גבר לא ירצה אותי שאני בחורה נוראית ושלא יהיה לי עתיד.. בקיצור רק משפילה.. הייתי בטוחה כשאגיע לגיל 18 זה אולי יעבור.. נחשו מה? זה איכשהו רק נהיה חמור יותר.. אני לא יכולה לספר את כל הסיפור בקיצור נמאס לי כבר לחיות ככה זה מגעיל משפיל מוריד את הביטחון ופוגע לי באישיות ובדימוי העצמי שלי.. ואני לא רוצה אפילו לצאת עם מישהו שוב כי היא תדאג שיהיה לנו רק רע.. ותפריד ביננו כמו הפעם הקודמת.. אני רוצה לברוח מהבית איך אני עושה את זה ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025