לא מזמן ראיתי את הסרט "בחירה" וכמה שזה כל כך נכון.
הבחירה בידי האדם בלבד וההשלכות אחר כך.. באחריותו.
רק שאני תוהה.. איך אפשר לדעת שעושים בחירה נכונה?
אומרים שברגע שהלב שקט אז זה אומר שעשית בחירה נכונה.
אבל אני עדיין לא סגורה על זה.
אני באה מבית דתי לאומי, כרגע לא שומרת שבת כי אני עדיין לא שלמה עם זה.
רק שאני לפעמים חושבת שאם אתחיל לשמור שבת ואתקרב קצת לדת ואקים בית דתי/מסורתי בעתיד, זה מרגיש לי שזה יותר ישמור עלי מפני כל "ההפתעות" שהחיים מביאים עמם שאני עלולה להתקל בהם בחיים וכך גם מהאנשים.
ואז שאני חושבת על לא לשמור שבת, אני בעצם נפתחת לאט לאט לעולם חדש, לאנשים חדשים ושונים (אני אוהבת להכיר אנשים שונים ממני) ולצפות לכל "הפתעה" שתבוא מכל כיוון, כי בכל זאת.. לא אתפלא שיהיה לא מעט שאהיה בסיטואיציה שחדשה לי, בעוד שבשבילם זה יהיה לגמרי רגיל ומובן מאליו.
ועם זאת יש לי זיקה לדת וכן ברצוני לקיים חלק מהמצוות שמרגיש לי הכי נכון כמו להתפלל כל בוקר ולהודות על זה שאני חייה.
רק ש.. הקושי הגדול שיהיה לי, זה לספר על כך להורים שלי והדבר האחרון שאני רוצה זה לאכזב אותם, הם די מבוגרים ומגיע להם כבר נחת מאיתנו ואני לא רוצה לגרום להם צער כי זה מאוד חשוב להם הדת.
וכבר כמעט חצי שנה שאני נקרעת בין האם להמשיך לשמור שבת (כי בכל זאת יש לי זיקה לדת) או לא לשמור שבת כי ארגיש יותר חופשייה, פתוחה לקראת עולם אחר שאכיר.
באמת שזה מציק לי כל כך השני דרכים האלו..
זה אמור להיות קל ללכת בדרך שאתה מרגיש לך לנכון.
אבל לא יודעת למה זה כל כך קשה לי להחליט?
למה אני ממשיכה לשבור את הראש כל פעם מחדש?
( נ.ב ממליצה לכם לראות את הסרט "בחירה", לפחות שלא תצאו מפה ב"ידיים ריקות" :) )
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות