היי אני נמצא במצב מסובך ואשמח לשמוע את דעתכם .
אני ממש אקצר .
תמיד הייתי בחור כזה של "אתה נחמד אבל בתור ידיד"
, תמיד מתאהב במישהי ואז היא דוחה אותי
ואני נעלב ובוכה ורוצה להתאבד .
אז התחיל ללכת לי קצת
כי התחלתי להראות קצת יותר נורמלי מלפני
אבל בגלל האופי שלי שהוא בעיתי שום קשר לא נמשך
יותר משבועים ,היה לי קצת חוסר ידע בתקשורת עם אנשים .
היה לי ידידה שהיינו best friend כאלה ,והיא התאהבה בי .
אבל היא לא נראתה בעני טוב אז לא רציתי אותה ,אפילו שכן אהבתי אותה במובן של כמו שאני אוהב חברים שלי .
בכל מקרה דבר דומה קרה לי עם ידידה אחרת שאני בצד ההפוך ואז נכנסתי לממש דכאון וקרו כל מיני דברים ,וניתק הקשר .
בכל מקרה כל זה היה לפני הרבה שנים
עכשיו אני מוצא את עצמי לא מאוד מצליח עם נשים ,כבר כמעט שנה לא היה לי מישהי . מאוד בא לי חברה אבל אני לא מוצא .
אני מרגיש הרבה פחות מושך מפעם ושאני מזניח את עצמי ושהביטחון שלי מדרדר לרצפה ,זה מן מעגל כזה .
לאחרונה כל פעם בלילה מאוחר עולה לי כל מיני לבטים
אני יודע שאני יכול להתפשר עם מישהי יחסית לא יפה כי זה יהיה יותר קל ,אבל זה לא גורם לי להרגיש טוב או בטחון .
הרעיון של זוגיות וקשר , חסר לי הביטחון הזה והחום , אבל אני מפחד שאני אעשה טעות מטיפשות כמו שתמיד עשיתי .
חבר הציע לי ללכת לנערת ליווי אז הלכנו ביחד (כל אחד לחדר נפרד )וראיתי שהמקום מלחיץ אותי ולא עומד לי אז הלכתי משם . אני לא מרגיש שאני טיפוס שמסוגל להגיע לסטוצים או לנערות ליווי . קשה לי עם מצבי דחק ואני אוהב את השקט והביתיות ורוצה רמה מסוימת של אינטימיות עם בחורה .
לאחרונה אני שם לב שעדיין יש סוג של מתח מיני עם הידידה שבזמנו רצתה אותי ,אבל מצד שני אני מרגיש שהיא מאוד מזניחה את עצמה אולי קצת כמוני וזה מאוד לא מושך . מלבד זה אני מפחד מהתגובות של החברה כי היא לא נחשבת מושכת ואין לה הרבה ניסיון .
אני יודע שיש לה פוטנציאל והיא יכולה להיות מאוד יפה אם תשקיע בעצמה ,אבל היא לא משקיע והיא די כמוני כזה . שזה סוג של פרדוקס , אני מצד אחד מזניח את עצמי יותר מדי ,בדיכאון וחסר ניסיון יחסית ומתוסכל מזה שלא הולך לי ומצד שני לא נמשך לקטע שלא הולך לה ,היא בדיכאון ומזניחה את עצמה ><
אולי סתם מחרמנות המוח שלי משטה בי ?
אני רוצה להתאהב ולהכיר מישהי וצד בי אומר לי אולי אני צריך לתת לזה צ`אנס .
אבל אני מת מפחד .
אני פוחד שאני אנסה ואז לא ארצה ואפגע בה
אני פוחד שהיא תסרב ואז אני אצא הכי מושפל שיש
אני פוחד שחברים שלי יצחקו עלי
ואני יותר מהכול פוחד שאני אתעורר בבוקר וארגיש שהמוח שלי עבד עלי
ואני לא יודע מה לעשות
בעבר שפטתי יותר מדי לפי מראה והייתי מפגר
פספסתי בחורות מדהימות בגלל רגשי נחיתות ותחושה שאני לא שווה אם אני אצא איתם
הכרתי מישהי שיצאנו והרגשתי שאני לא ב100 אחוז נמשך אליה אז חתכתי ,ואז נהיה לה חבר אחר ופתאום התחלתי לקנא ולרצות להיות איתה ועכשיו אנחנו ידידים טובים ואני מרגיש שהפסדתי כל כך הרבה ושהיא בן אדם כל כך מדהים וזה כל כך מבאס .
אני חושב שבגישה הנוכחית יכול להיות יותר שהכיר מישהי שתתאים לי באופי אם לא אשפוט לפי המראה בדיוק כמו שלא ארצה שישפטו אותי יותר מדי ,אבל אני גם לא רוצה להגיע למצב שאני מתפשר עד רמה שאני לא נמשך אל בחורה ואין כימיה
אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות