טוב היי אז חבר שלי עובד כבר שנתיים-שלוש במסעדה והוא עובד ממש הרבה.
במהלך הלימודים הוא עובד רק יום אחד בשבוע (שבת) שבמהלכו בערך 12-13 שעות ואין סיכוי להיפגש ובחופשים אפילו 4-5 ימים בשבוע ככה שלמשל עכשיו בחופש הגדול לא יוצא לנו להיפגש הרבה.
דיברתי איתו ואמרתי שאני רוצה להיפגש איתו יותר ושינסה לדבר עם המנהל שלו ולבקש לעבוד טיפה פחות... אמרתי לחבר שלי שמן הסתם אין לי בעיה שהוא עובד אני פשוט מרגישה שזה מהווה חלק גדול מדי מהזמן שלו. הקטע הוא שהוא לא מוכן לנסות לדבר עם המנהל שלו כי "אין סיכוי שהוא יסכים" וכי "אני לא מבינה את המצב כי אף פעם לא הייתה לי עבודה".
הוא אמר לי שגם שכשיש יום שהוא לא עובד אני תמיד עושה ספורט ואנחנו לא יכולים להיפגש בגלל זה (הוא בעצם אומר שאני לא בסדר) אז אמרתי לו שהספורט זה שעה-שעתיים/אני יכולה לוותר/אני יכולה להזיז את השעה כדי שיהיה יותר נוח ואפשר להיפגש לפני/אחרי אבל כשהוא עובד זה כל היום..
אני מרגישה כאילו הסדר עדיפויות שלו לא אמור להיות ככה. הוא יותר רוצה לרצות את המנהל שלו מאשר לנסות להיות איתי יותר ואני מרגישה די "מוזנחת" .
מה לעשות לגבי זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות