אחותי (היא בת 21) חזרה בתשובה לפני כמה שנים והיא פשוט מחרפנת אותי. כל פעם יש לה הברקות חדשות ואיך שהוא יוצא שכל שאר הבית צריך להתחשב בה ולבצע פשרות והיא לא מבינה שהיא ממאיסה את עצמה.
ההברקה האחרונה שלה הייתה אתמול כשהיא הבינה שאני לא הולך לצום ופצחה במסע שכנועים כלפי ההורים שלי שיכריחו אותי לצום. אני לא צם כי אני לא מאמין במשמעות של היו וההורים שלי צמים רק מתוך הרגל - הם בעצמם לא היו רוצים למשל שיהיה בית מקדש והם עושים את זה כי ככה הם עשו ולא כי הם מאמינים שיש משהו מאחורי זה. אני החלטתי שלא מתאים לי ואני לא רוצה אז אחותי מנסה לשכנע את ההורים שלי והם מצידם נכנעים ללחץ ומסים לשכנע אותי רק כדי שהיא תשתוק כבר. ולי לא נעים מההורים שלי, קשה לי לסרב להם אבל זה באמת נוגד את העיקרון שלי של לעשות דברים שאני מאמין במשמעות שלהם.
היא לא מוכנה לקבל את זה שהיא טועה, היא לא מוכנה להפסיק והחיים איתה בבית בלתי נסבלים.
אין לי כרגע איך לעבור מהבית, אני עדיין חייל ואני לא מסוגל לשמוע אותה כבר, מה עושים? כדאי לנסות לשדך לה מישהו רק כדי שהיא תעוף כבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025