אני חיילת בצבא כבר 14 חודשים, התגייסתי, סירבתי בבקום, עברתי טירונות וקורס של 3 חודשים,
והגעתי לבסיס יומיות זוועתי שמוציא לי את החשק לקום בבוקר. אחרי כשנה בצבא נכנס בי משבר חזק,
ואין יום שאני לא בוכה, בבסיס ובבית, אני לבד לגמריי בלי סביבה של אנשים אמתיים, כולם דואגים לתחת של עצמם ותוקעים סכינים בגב. המוטיבציה ירודה לגמריי והמפקדים רעים בלי סיבה. דיברתי עם כולם וכולם פשוט מתעלמים ממני, מחפשים אותי כשזה נוגע לעבודה אבל כשאני צריכה עזרה אישית אין עם מי לדבר, צועקים עליי ומזלזלים בי, מדברים איתי בטון רע. השמירות בבסיס תמיד היו לי קשות, אבל כרגע אני לא מסוגלת אפילו לעלות לבסיס, פניתי לקבן, למפקדים, לקצינים ומרגיש שכולם נגדי. אין לי מה לעשות. אין לי למי לפנות ואני מאבדת את עצמי. בוכה בלי בפסקה מתמודדת עם חרדות והתקפים. כבר מעלה מחשבות איך לפגוע בעצמי. אני אובדת עצות כי אני לא רוצה לצאת מהצבא אחרי שעברתי יותר מחצי. אבל אין לי מה לעשות ואני אבודה. החיים שלי לא שווים את הסבל הזה. בלתי אפשרי לעבור בסיס כי זה מקום שאי אפשר לצאת ממנו, ולי כבר אין כוחות להילחם. כל דבר קטן יכול להוביל אותי לצעד קיצוני שכבר לא יהיה אפשר לתקן. אני צריכה עזרה ואין לי למי לפנות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות