היי לכולם , אני נועה (שם בדוי).
אז אספר בקצרה על אמא שלי..
ברור שאני אוהבת אותה , ואני חושבת שהיא בסך הכל בן אדם טוב . היא לוקחת אותי להרבה מקומות ותמיד דואגת לי..
אבל , למרות הכל אנחנו רבות מלא . יום בלי ריב שלנו זה נדיר.. וזה תמיד על הדברים הכי קטנים..
היא עצבנית רוב הזמן ועל הדקה שהיא מגיעה הביתה היא מתחילה לצעוק עליי אם משהו לא מסתדר לה בעין.
היא יכולה פשוט לבוא לחדר שלי בבוקר , לראות שהוא מבולגן ולהתחיל לצעוק . אני לא חושבת שבגלל שהחדר שלי מבולגן היא צריכה לצעוק עליי .
היא בן אדם לא סבלני והיא תמיד חושבת שהיא צודקת . גם אם היא טועה (ולא רק בריבים שלי איתה) היא לא מודה והיא תמשיך לחשוב שהיא צודקת.
היא לא מסוגלת לבקש סליחה אפילו אם היא אשמה ולפעמים בגלל שקשה לי לחיות בריב אני מבקשת סליחה , אפילו שהיא אשמה!
היא מזלזלת בי הרבה וכל הזמן אומרת שאין לי שום תחביבים חוץ מהטלפון שלי ויציאות לבתי קפה (שזה אגב ממש פוגע בי).
אפילו כשהיא אוספת אותי ואת חברות שלי היא מתחילה לריב איתי וזה כבר מביך..
אני משתדלת לעזור בבית , ויש לי עבודה.. ובנוסף יש לי ציונים טובים.
אני לא יודעת מה לעשות.. אני כן אוהבת אותה אבל לא יודעת איך להסתדר איתה ואין לי כוח לריב איתה כל יום כי זה לא תורם לי לכלום..
מה לעשות? איך לפתור את המצב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות