כן, זה מתסכל
היי,
אני קים.
נערה נורמטיבית מהצפון.
עליתי לארץ בגיל 4 ממישיגן.
וסליחה, אבל אני אוהבת את ההורים שלי.
מכירה תודה על זה שאמא ואבא שלי דואגים לי, ולא מרשים לי לשתות או לעשן.
אני כותבת את השאלה הזו בעצבים אדירים שנגרמים מהעובדה שכדי לנהל חיי חברה תקינים ולא לשבת בבית כל היום לבד בתהייה מה אני עושה עם החיים שלי בחופש הגדול אני צריכה לחזור לבית בזריחה, אחרי ששתיתי אלכוהול, עישנתי פאקט סיגריות, ובעלת ניחוח קל של מריחואנה.
אני לא מבינה מה פאקינג קורה למוח של אנשים היום.
זה לא שאני מהמעצבנים האלה שלא זורמים.
אני בחורה חכמה, מצחיקה, אני נראית סבבה, ואין לי חבר/ה אחד/ת נורמליים שאני יכולה אשכרה לצחוק איתם על מה שבא לי.
אני לא יכולה להיות צבועה ולתחזק אינסטגרם בעל שאיפה למיליון עוקבים כדי שירצו לפנות אליי.
אני לא יכולה לסמס לבנאדם כשאני רואה אותו מול העיניים שלי.
אני לא יכולה לדבר כל היום על מתי יגיע החבר הבא שלי.
אני לא יכולה לעשות עגיל בטבור וללכת עם כובע קסקט
אני לא יכולה לשנוא את הקהילה הלהטבית
אני לא יכולה לתכנן את הדיאטה הבאה שלי כשהגובה שלי הוא 1.64 ואני שוקלת 56 שזה משקל של אוביס, מסתבר.
אני לא יכולה לחכות לאבד את הבתולים שלי בגיל 16 כי נחשב כבר מוזר שזה עוד לא קרה.
ואני בעיקר לא יכולה להתגנב החוצה מהבית שלי בלי שההורים שלי ידעו, לשתות לעשן ולעשות סמים קלים כי זה מה שמתקבל.
ובבקשה אל תגידו לי שיש מגוון, כי אין. לפחות לא בצפון.
גם אלה שהם אחלה באופי, מעשנים ושותים, כי גם להם אין ברירה.
אני מצטערת שאני לא רוצה סרטן ריאות בגיל שלושים, באמת ממש סליחה.
כן הייתי רוצה לצאת למסיבות, וכן הייתי רוצה שיהיה לי למי לספר מי הקראש שלי וכן הייתי רוצה לצאת עם חברות לשופינג.
אני באמת לא מבינה מה כל כך גרוע בזה שאני אוהבת את הכבד והריאות שלי שמונע מאנשים להמשיך להיות איתי בקשר חברי, אם אני לא שותה איתם.
בחיי שאחזור לגור בארצות הברית אחרי הצבא.
אין עוד אנשים כמוני? בחייכם תגידו לי
אני כבר מתחרפנת מאיך הראש של הדור הזה עובד.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025