אוקיי אז אני יוצאת עם מישהו כבר חודש... הוא סטודנט כרגע מסיים שנה א ואני עובדת מתחילה ללמוד שנה הבאה.
כל החודש הזה ממש הייתה התלהבות נפגשנו המון וכן וכו.... הכל הרגיש הדדי עד שאני זו שהתחלתי לצפות קצת יותר ולרצות קצת יותר מה שמאוד מפריע לי. אמנם יש לכל אחד חיים משלו ותקופות מבחנים אבל יש פחות הודעות, פחות יוזם פגישות ולמרות זאת אומר שהוא מאוד רציני לגביי, שהוא רוצה מערכת יחסים אבל לו זה פשוט יותר קשה להפתח רגשית ולדבר על הרגשות שלו מאשר לי כי הוא גם לא הכי מדבר על החיבה כלפיי שזה מפריע.
אז מצד אחד הוא דואג כן מראה רצון אבל יש ימים שלגמרי נדמה שלא... הוא נורא שחור ולבן קשה להבין בדיוק לאן זה הולך ולמרות שהוא מדבר על הכוונות שלו בכנות כלפיי וספג ריבים איתי והתמודד אני מרגישה שחסר קצת מחויבות או הדדיות מספקת אני לא רוצה להרגיש שאני יותר בתוך זה ועכשיו אני צריכה לחכות שגם הוא זו תחושה לא נעימה ובתחילת קשר אני מצפה שזה יזרום ביחד באותה תחושה לשנינו ושתהיה אותה התלהבות....
אני הייתי הכי כנה כלפיו לגבי כוונותיו וגם הוא... סיכמנו שנצטרך יותר לנסות להבין אחד את השני ולא רק לתת לצד אחד ליזום ולתקשר כי לפעמים אני מצפה שהוא ידבר קודם. הוא אומר שאני לא יהיה מרכז חייו ושיש לו עוד חיים כרגע והוא לא יודע להגיד לי לאן זה מתפתח ומה יהיה בהמשך שזה ברור לי אבל כן טוב לו איתי והוא רוצה זוגיות. אני נורא מתלבטת על איזה צעד לקחת. אני לא מסוגלת לקחת צעד אחורה ולהתנהג כאילו כלום לא קרה ומצד שני אני גם לא מוכנה להמשיך לתת מעצמי ולהיות בתןך זה שהצד השני לא שם כמוני.
מה לעשות? תודה לעוזרים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות