בכלל לא
היי קודם כל תודה לעונים. :)
(כל העלילות שעומדת אני לגולל לפניכם מדברות על עגילים קונסרבטיבים בתנוך האוזן)
הפעם הראשונה שהתחררתי הייתה בגיל כמעט 14 (כע כע מאוחר) ועשיתי חור בכל אוזן בשיטת שדכן למי שמכיר, לאחר מכן בגיל 14 וחצי הוספתי חור שני באוזן שמאל גם בשיטת שדכן. החורים תמיד התנהגו קצת מוזר. מעולם לא הייתה לי אינפקציה אבל העור סביב החור היה סוג של רקמה צלקתית כזאת לנצח. תמיד היה אדמדם ותמיד הופרשה מוגלה. בנוסף התנוך עצמו היה נורא רך וחסר גבולות. נניח הייתה תקופה שהצמדתי יותר מידי את הסוגר לתנוך והסוגר שקע בתוך התנוך (החברות עשו לי ניתוח שדה קטן להוציא אותו).פעם הסתובבתי תקופה (לא ארוכה אולי חודש) עם עגיל כנראה קצת כבד, סיימתי עם חור שלא יבייש את התואר הרחבה קטנה. אני כבר כמעט שנה לא מתסבובבת עם עגילים ועדין החורים לא נסתמו. בהתחלה חשבתי שהגוף שלי פשוט לא אוהב עצמים זרים או משהו אבל עשיתי קעקוע והגוף קיבל אותו אחלה והוא אפילו החלים מהר מהצפוי.
אני דיי מתגעגעת לעגילים. הם מסגרו לי יפה את הפנים ואהבתי לשחק עם האסימטריה ולנסות כל יום שילוב חדש. חשבתי לחכות שהחורים יסתמו ואולי לנסות להתחורר שוב. מה אתם אומרים? קרה לכם כזה דבר בעבר?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025