אז יצאתי מהארון להורים, זה לקח לי חודשים ואני לא יודעת למה עשיתי מזה כזה עניין גדול כי הם לקחו את זה ממש סבבה, בדיוק כמו שציפיתי...
ואז אתמול היה לי חלום, אני לא בטוחה אם ידעתי שזה חלום או לא אבל מאמצע שום מקום מישהי (שאני לא מכירה) אמרה כזה ״אני לסבית״ ככה סתם, אז אמרתי ״גם אני״. ואין לי מושג למה אמרתי את זה, כי אני דיי בטוחה שאם זה היה קורה ׳בחיים האמיתיים׳ לא הייתי אומרת כלום... אבל זאת הייתה ההרגשה הכי טובה בעולם, להיות בסביבת אנשים שמקבלים אותי כמו שאני ולא להסתיר מהם שום דבר, גם אם זה היה רק חלום...
אני פשוט לא מבינה למה אני צריכה בכלל לומר את זה, למה אנשים מסיקים שבגלל שאני בת אני צריכה לאהוב בנים? למה לצאת מהארון זה בכלל דבר? למה להיות סטרייט זאת ברירת המחדל? למה להיות כל דבר זאת ברירת המחדל? אנשים הם שונים, ורק בגלל שהרוב הוא משהו אחד לא אומר שכולם הם אותו הדבר, כל אחד יוצא דופן מסיבה מסוימת וזה היופי בעולם. אבל בגלל שלא כולם מבינים את זה, כנראה שאני פשוט אצטרך ׳לצאת מהארון׳, אז איך עושים את זה בלי לעשות מזה עניין גדול? אני לא רוצה להתייחס לזה כמו עניין גדול כי אז גם אחרים יתייחסו לזה ככה, אני רק רוצה שזה יהיה out there כדי שאני לא אצטרך להרגיש כאילו אני מסתירה משהו, ומי שלא מקבל את זה, בעיה שלו.
נ.ב ראיתי Simon אחד ושני Blue מבקשים עצות פה וזה גרם לי לחייך כמו שחייכתי במשך כל הפרק האחרון של הספר, חבל שהוא לא מקבל יותר פרסום בארץ.
״it’s a holy freaking huge awesome deal”
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות