זה כל פעם בא המחשבה הזאתי על זה שלא מספיק טוב לי בזוגיות , יש המון דברים שמפריעים לי בו, המשיכה ירדה בטירוף, זה כבר שנה ואנחנו ביחד רק שנה ו4 חודשים.. תמיד הייתי אומרת לאנשים כמה קשה לי בלי החופש שלי וכמה שהוא קיצוני ואובססיבי לפעמים אלי ותמיד אמרו לי להפרד, אבל תמיד לא היה זמן מתאים, או שפחדתי להשאר לבד, או יום הולדת, השקעה כי חגגנו.. קשה לי שאני בת 17 וחצי ואין לי תחופש שלי להכיר ידידים ולצאת עם בנים כמו שתמיד היה לי
עכשיו הכרתי מישהו שפעם דברנו לפני שלוש וחצי שנים או יותר, ואנחנו עושים שיחות בלילה מדי פעם ואני מתה על זה, הוא מרגיע אותי, אני נמשכת אליו, הוא בוגר ומכבד ולא מנסה לגרום לי לרצות אותו הוא מדבר איתי רגיל לחלוטין. הוא יודע הכל, שקשה לי שרציתי להפרד ותמיד הייתי רגל אחת בחוץ אבל הוא שכנע אותי לתת עוד הזדמנות כל פעם , עכשיו הוא השקיע שחגגנו המון כסף עלי.. ואני לא הספקתי ממש להביא לו תמתנה כי הוא לא אהב בסוף אז לקחנו זיכוי והוא קיבל בנתיים בגדים.. ואני עדין מוצאת שעכשיו זה לא הזמן, הרגע חגגנו וחזרנו מחופשה.. היה נחמד, גם שם רבנו. גם שם הוא עשה לי רע מדי פעם בגלל התכונות אופי שבו שמציקות לי, ואני אמרתי לעצמי שאם בחופשה אני יבין שדי לא מסתדרים אני ידע לקחת את זה מפה, אבל כן יש את הרגעים הטובים אז זה ככ מורכב., ובלעדיו לא יהיה לי אפחד.. יש לי חברה אחת וזהו.. מלעשות?דברנו על זה מאה פעם הוא יודע כבר שקשה לי ותסיבות שלי.. דרך אגב השיחות עם הידיד הזה מקשות בטירוף כל פעם אני רוצה רק להגיד מילים או להפגש איתו אבל סותמת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות