היי לכולם,
אני סטודנטית למדעי המחשב, מתחילה את השנה השלישית של התואר.
עד עכשיו השקעתי בלימודים את כל הכוחות שלי, נתתי באמת הכל, והגעתי להישגים ולהצטיינות דיקן בשנתיים הללו.
התחלתי לחפש עבודה בתחום התכנות, ומצאתי מאוד מהר מקום מעולה, שמעניין אותי, נחשב מאוד בשוק, ובאופן כללי עונה על כל הציפיות שלי.
נשמע מושלם, אני יודעת, אבל אני מוצפת בימים האחרונים בחששות ובפחדים, וזה קצת פוגע במוטיבציה שלי להתחיל. (מתחילה שם עוד חודש)
הגעתי לתחום בלי רקע בכלל במחשבים, ובחרתי בלימודי מדעי המחשב מסיבות של משיכה לתחום המדעים המדויקים, המתמטיקה, הלוגיקה וכו'. אני נהנית לתכנת וללמוד.
אבל אני יודעת שמצפה לי טבילת אש רצינית, אתקל כל יום במלא מושגים שאני לא מכירה, אשב במשרד שברובו מורכב מגברים, אצטרך להרשים, לעמוד בציפיות של הרבה אנשים שגייסו אותי לתפקיד, ושעובדים איתי בצוות, וכמובן להמשיך לתת בראש בלימודים, כי יש עוד שנה שלמה לסיום התואר.
אני לא יודעת למה אני כל כך לחוצה, מפחדת נורא ממה יחשבו עלי, אם אני אהיה טובה, אם זה בכלל יעניין אותי כמו שחשבתי, אם אצליח להיות מרוכזת 9 שעות ביום ולעבוד כמו שצריך. אני גם לא רוצה להיות איזו עובדת בינונית ולא מורגשת, אלא כן להתבלט ביכולות שלי ולהיות משמעותית בצוות.
מה שמוסיף לכל זה הוא שהבחור שעבד שם לפני היה פשוט תותח, וכולם מדברים עליו כל הזמן ולא מאמינים שהוא עזב, ככה שאני נכנסת לנעליים דיי גדולות.
הניסיון שלי בלעבוד מסתכם בעבודות אחרי הצבא, בהם לא היתה לי בכלל מוטיבציה לבוא , לעבוד, להתערבב עם אנשים, אולי כי גם זו היתה עבודה של חוסר ברירה אחרי צבא, אבל אני מפחדת שזה יקרה לי גם פה.
יש לכם טיפים פרקטיים איך לחשוב על הנושא הזה, ככה שהעבודה פחות תלחיץ אותי? חוויות שלכם על העבודה ה"אמיתית" הראשונה שלכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות