שמי בן ואני בן 19 וחצי, טבעוני מזה שנה וחצי, וקשה לי עם העובדה שבחרתי בדרך הזו.
בכל מפגש חברתי אני היחיד שמזמין מזון טבעוני וזה גורם לי להרגיש שונה. בזמן שכולם אוכלים את ההמבורגר שלהם, אני היחיד שאוכל המבורגר טבעוני מקינואה ופטריות. התחושה היא לא נעימה, כאילו אני לא חלק, לא שייך.
גם בצבא, אני צריך כל פעם מחדש להודיע לטבחים שאני טבעוני, והם ישר זורקים הערות עוקצניות על טבעונים בתוספת למשפטים כמו "שוב ההתקלה הזאת...". וכן, זה מביך אותי כששואלים אותי מה אני אוכל, כי כשאני עונה אני מרגיש כאילו אני מתנשא על אנשים באופן מסויים, שאני אוכל באופן מוסרי וטבעי ואתם לא.
אני אדם כזה שמת לצעוק את כל מה שפגום בנוגע לעניין הזה, בנוגע לקרניזם, בנוגע לשטות הזאת שהמציאו שלאכול חיות משק מתות זה "נורמלי". בנוגע לצביעות הזאת בין החמלה שמגלים כלפי כלב שהתעללו בו לבין ההתעלמות מגוויה שהונחה בצלחת. אבל אני לא עושה את זה כי מפחיד אותי שוב להדגיש את השונות שלי ואת התפיסה הלא מקובלת שלי בקרב אנשים. המעגל הזה שלפני שאני צריך להתמודד בחוץ אני צריך להתמודד עם המבוכה שלי הורג אותי.
לא אשקר, יש רגעים שבא לי להיות " נורמלי" לפי מה שנתפס, ולאכול גוויות, ומוצרי חלב וביצים - כי אולי זה יגרום לי להרגיש חלק ממשהו, לא יראו בי "חפרן תורן", לא אצטרך לקרוא טוקבקים מרושעים של קרניסטים בפייסבוק...
לא יודע אם בחרתי בדרך שטובה לי, אבל מצד שני אני לא מצליח לראות את עצמי חוזר לאכול גוף וחיים של מישהו אחר. אני תמיד אצטרך להרגיש ככה? איך אני יכול לעזור לעצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות