אני בוכה כל היום,כל יום.בלי הפסקה,אני לא יוצאת מהבית,ואמא שלי כועסת עליי שאני בוכה כלכך הרבה בגלל זה.אני כלכך טיפשה,אני מרגישה פספוס והחמצה,שיכלו להיות לי את השיער הכי יפה בעולם אם היה לי ביטחון להתגאות בו ולא לעשות החלקה.עשיתי החלקה כי חשבתי שחלק זה הכי יפה,בגלל שזה מה שהחברה מכתיבה היום.אבל רק אחרי שהתלתלים נעלמו לתמיד הבנתי כמה אהבתי אותם בפנים.אני לא יכולה להאשים את רק את החברה בזה.אני אשמה,שהייתי חלשה וחסרת עמוד שדרה וביטחון,הכל התחיל בגללי וזה מגיע לי.השיער החלק לא מתאים לי..אני גם כועסת על אמא שלי,היא העלתה את הרעיון להחלקה,אפילו שבהתחלה הייתי משוכנעת שלא כדאי,וזה נראה לא טיבעי וסתם הורס את השיער..אני עדיין כועסת עלייה מאוד,זה יכל לחסוך לי כלכך הרבה כאב ובכי.אבל היא ראתה שלא התסדרתי עם התלתלים ורצתה שיהיה לי יותר טוב,חשבתי שאני יעשה את ההחלקה,ויצמחו לי תלתלים חדשים ובריאים תוך חודש.ואני בוכה מלא.כולם ממשיכים להגיד לי שהוא לא יצמח כמו שהוא היה פעם,כמו התלתלים שהיו לי,לא יפה יפה כמו פעם,מתולתל,מלא,בריא.אני מרגישה שדפקתי לעצמי את החיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות