אני בן 21 ועדיין בתול.
בטח יש מלא כאלה אבל לי זה ממש מפריע...ממש.
הייתי דתי כל חיי ואפילו חרדי לזמן קצר. לא הייתי קיצוני, כן דיברתי עם בנות (ממש קצת קצת), סרטים וכדו'. עד גיל מאוחר בואו נגיד 17 לא הייתה לי אינטראקציה עם הרבה בנות ואפילו בקושי. כשהתחילה טיפה אינטרקציה גיליתי שאני ממש דפוק עם בנות. עברו להן שנות התיכון, טיול לאיי יוון לחפש אלכוהול ובחורות (נחלתי כישלון חרוץ כמובן) והגיע הצבא ואפילו תגלית ושחרור.
לאט לאט התרגלתי והבנתי שזה לא בגלל המראה החיצוני שלי או הפנימי ואפילו שאני טיפה מצחיק. והבנתי שלדבר בכללי עם בנות זה זורם ממש ואפילו מעולה הבעיה היא שברגע שאני מרגיש קצת פלירטוט או שאני מחבב את הבחורה ממש אני נכנס למין מצב טימטום ונהיה דפוק כזה. שלא תבינו לא נכון אני בן אדם חברותי אוהב את כולם והרוב אוהבים אותי בחזרה. רק במצב הזה אני מאבד את זה וכבר לא יודע מה לעשות אני מתחרפן ומוצא את עצמי יותר ויותר מבואס על השנים שפספסתי בלי שהכרתי בנות ולא רק בשביל הסקס. וזה מכניס אותי לדיכי יותר ממה שזה אמור. כל החפירה הזאת ולא שאלתי משהו אז בשביל הפרוטוקול, מה לעשות ??!! ;(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות