בתחילת השנה, היו לי 4 חברות טובות שיכולתי לדבר איתן כשעצוב לי וכשאני מרגישה שאני צריכה לפרוק ולהרגיש טוב יותר. כיתה לידי יש כמה בנות שבמהלך השנה שמתי לב שיש לנו הרבה תחומי עניין משותפים וניסיתי להתחבר איתן, בהתחלה התיידדתי עם כמה מהן, אך אחר כך הן התחילו לסנן אותי, להתעלם ממני ולהמציא תירוצים למה לא יתאפשר להמשיך לדבר, אחת מהן אמרה לי: "אני לא חושבת שנוכל להמשיך לדבר, ההורים שלי שומרים מאוד". אבל שמתי לב שלאחר מכן היא הלכה לדבר כרגיל לילדות וילדים אחרים, מה שלדעתי לא הגיוני, למה ההורים השמרנים שלך יסכימו לך לדבר עם ילדות אחרות, אבל לא איתי? הם אפילו לא מכירים אותי.
אחרי בערך שבוע שמתי לב שגם החברות הקרובות שלי שסמכתי עליהן מתחילות להתרחק ממני, מתעלמות ממני כשהן עם אנשים אחרים, אבל כשמשעמם להן ואין להן מה לעשות הן חוזרות אליי כאילו כלום לא קרה.
בילויים שאנחנו נוהגות ללכת ביחד מתבטלים בטענה שאין להן כסף, אבל באינסטגרם אפשר לראות אותן כל פעם במסעדה ומקום אחר עם בנות אחרות.
והעיקר אומרות שהן אוהבות אותי ומתגעגעות אליי למרות שהן רואות אותי כל יום בבית הספר.
למה כולם מתרחקים ממני ונמנעים ממני? כל מי שסמכתי עליו ונפתחתי בפניו (ודיי קשה לי להפתח בפני אנשים) התרחק ממני ואני לבד... למה אף אחד לא יכול להיות ישיר איתי? להגיד לי, אנחנו לא מעוניינות להתחבר איתך, אנחנו לא מחשיבות אותך כחברה קרובה? זה יכל לחסוך ממני הרבה כאב, תסכול וייאוש...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025