אהלן כולם, אני מגמגם מלידה לא גמגום רציני אבל מורגש, ומאז גיל ההתבגרות הגמגום היה גורם שהשפיע לי מאוד על החיים. תמיד היו לי חברים והסתדרתי בלימודים, גם את הצבא עברתי בשלום וכו, אבל תמיד הגמגום הגביל אותי בין אם זה להעדיף לשתוק ולא להגיד את מה שיש לי או לשמור על פרופיל נמוך כדי לא להיחשף לאור הזרקורים ולמנוע מצבים שיחשפו את הבעיה ואיפגע..
חשוב לציין גם שאני בא מבית דתי ולפני כשנתיים חזרתי בשאלה, מהסיבות האלה אבל בעיקר בגלל הגמגום, נוצר מצב שעד עכשיו לא היה לי קשר רציני כלשהו של יותר מכמה דייטים.. הגמגום פחות מפריע לשלב של הדייטים (למרות שהוא כן מקשה קצת) גם כי הוא פחות מורגש באחד על אחד וגם כי אני מאמין שבחורה שרוצה אותי הבעיה הזאת פחות תפריע לה, אלא מפריע יותר לשלב שהקשר מתפתח. לפעמים אני מדמיין מצבים שאצטרך להתעמת(מילולית) ולהגן עליה, ופשוט לא אוכל כי המילים לא יצאו מהפה, או ארוחה משפחתית שאני מציג את עצמי להורים שלה או נפגש עם חברות שלה והמילים לא יצאו מרוב לחץ... וכולם יחשבו מי זה המוזר הזה זה חבר שלה? ותכלס זה לא פייר כלפיה שיהיה לה מישהו כזה.. המחשבות האלה גורמות לי להיכנס לדיכאון ולחשוב שאשאר בודד כל החיים... באמת אין משהו שאני רוצה יותר מזוגיות אבל לא יודע מה לעשות איך לצאת מהבור הזה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות