יש לי כבר שבועיים מחלת הנשיקה, שזה ווירוס שנמשך הרבה זמן (חודש -שלושה חודשיים).
הייתי מאושפזת בבית החולים ארבעה ימים מתוך השבועיים לצורך בירור המחלה ושם קיבלתי מידע כי המחלה עוברת רק בנוזלי גוף (כמו רוק אל רוק, קיום יחסי מין..) ובשבוע הראשון שלה היא מאוד מדבקת אך בשלב שאני נמצאת בו אנשים יכולים להיות נוכחים איתי בחדר כי אני כבר כמעט ולא מדבקת.
יש לי חבר ושנינו בכיתה י׳ב, בזמן המחלה פיספסתי בגרות אחת ובית הספר וויתר לי על מתכונת אחת. אך מכיוון שהמחלה עוד ארוכה כנראה אפספס עוד שתי בגרויות.
בכל מקרה אני וחבר שלי כבר כמעט שנה וחצי והוא לא מוכן להיפגש איתי עד שאהיה בריאה לחלוטין שזה יכול לקחת חודשיים, אפילו לא לשבת איתי באותו חדר כאשר שנינו עם מסכה מהפחד להידבק למרות שהסיכויים קלושים שווים לאפס
ואני לא יודעת מה לחשוב מצד אחד נשארה לו עוד בגרות אחת אבל מצד שני לא לראות אותי חודשיים כי הוא חושש (למרות שמנהל המחלקה הסגן שלו ואחראית מחלות זיהומיות אישרו שאפשר להיות איתי באותו חדר) נראה לי טיפה קיצוני ולא מתחשב
אני סובלת כל יום כבר שבועיים הולכת לסבול עוד בערך חודש חודש וחצי והוא לא מוכן לבוא אלי הביתה רק לדבר איתי ולראות אותי
כאשר המשפחה שלי איתי צמודים ואף אחד לא נדבק וכאשר חברים באים ומבקרים והוא לא
זה פשוט פוגע!
הוא מפיל חלק מהאשמה גם על אמא שלו שהיא פרנואידית אבל רבאק אז אל תגיד לה שאתה בא אלי אם היא כלכך דואגת כאילו אתה לא רוצה לראות אותי ? נוח לך לצאת עכשיו כל יום כשאני חולה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות