היי, אני סטודנטית ויש לי חבר במשך שנה שגם הוא סטודנט.
אנחנו מאוד אוהבים ותומכים זה בזו, אך לפעמים יש לנו מריבות שכן לרוב נובעות מהמרחק (הוא גר ולומד במרכז ואני עברתי ללמוד בדרום, אך חוזרת סופ"שים)..
כשאני הולכת אליו, ההורים שלו מסיעים אותי חזרה הביתה שכן הם בכיוון והחבר לא רוצה לפספס זמן למידה. אני מאוד מכבדת את הרצון של החבר, אנו לומדים אותו מקצוע ולכן מבינה שעדיף לא לבזבז זמן על נסיעות. אך בדרך, ההורים שלו כל פעם מדברים איתי על זה שאסור לי להפריע לו ללמוד, אסור לי לריב איתו וכו'.. אני מבינה ומכבדת אותם שהם דואגים לו. אבא שלו טוען ששומע את החבר צועק מהחדר לטלפון.. תדירות המריבות היא אחת לחודש בערך. ולפעמים החבר צועק לטלפון כשרק משוחח ונלהב לספר לי דבר מה..
לאחר כל נסיעה, אני חוזרת הביתה שבורה שכן מרגישה שאולי אני מזיקה לבן הזוג.. למרות שמרגישה שאני נותנת המון עבורו, אוהבת אותו ומרגישה שביום מן הימים גם נתחתן ונקים משפחה. אך לאחר כל נסיעה כל המחשבות והפנטזיות החיוביות נעלמות..
מעדיפה לא לספר לחבר על השיחות ברכב, כי לא מעוניינת שידבר על זה עם הוריו. אבל מרגישה שהם לא מתחברים אליי והיו מעדיפים שניפרד.
בנוסף, בעקבות ההרגשה הזאת- קשה לי לבוא אליו במהלך הסופ"ש כי קשה לי להיות בביתם כשמרגישה לא רצויה מצידם. אך, בלתי אפשר להיפגש בביתי (אני גרה בבית מאוד קטן ובחדר עם 2 אחיותיי).
ממש מתלבטת מה לעשות בנדון ואשמח לתגובתכם, תודה (:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות