אני אנסה לא לחפור יותר מידי
הסיפור מאוד מורכב ואני כבר מיואש מהמצב שנוצר ולא יודע איך אני יוצא ממנו.
לפני כשנתיים אני והאקסית שלי נפרדנו פרידה קשה מאוד לאחר 6 שנים של זוגיות, אני לקחתי את זה קשה מאוד(כלפי חוץ תמיד אני משדר ביטחון והגבר הכי חזק בעולם, שכלום לא מזיז לו אבל במפנים מה שלא יודעים אני כל כך חלש ופגיע) עברתי מאז תקופות כל כך שחורות שגרמו לי לעשות דברים קיצוניים מאוד, לפעמים אני מרגיש שזה עיצב לי קצת את האישיות, עם זה באמון באנשים בתמימות או בהתנהלות שלי במערכות יחסים.
מאז הפרידה חוץ מסטוצים לא הצלחתי באמת להיקשר למישהי ויצאתי והכרתי עם המון בנות.
עד שהתחילה לעבוד איתי מישהי לפני 5 חודשים, מאותו יום שהכרנו כבר היה קליק ככל שעבר הזמן ניהיה גם מתח מיני כל היום היינו צמודים עם זה לחפש יחס אחת מהשניה, או סתם הצחוקים שלנו, כולם בעבודה חשבו שאנחנו זוג מההתנהגות שלנו כל יום במשמרת של 12 שעות צמודים למרות שהכחשנו.. אני לא יודע למה לא הצעתי לה לצאת, אולי כי לא הייתי מוכן להתחייב, או שהקשר הזה היה לי נוח...
לפני כשבועיים נודע לי שיש לה חבר ושזה רציני והם שותפים וגרים ביחד (אני לא רציתי לשמוע פרטים מעבר בשביל לא להיפגע למרות שלא הבנתי מתי לעזעזל כל זה קרה) ומסתבר שכולם ידעו מזה חוץ ממני, לא יודע זה פגע בי למרות שכלפי חוץ, בגלל האגו שלי שידרתי עסקים כרגיל ושהכל טוב, אבל במפנים כואב.. במיוחד שאני רואה אותה כל יום למשך הרבה שעות, באותו זמן היא עשתה דבר אחר בלי כוונה ש"דפק" אותי אז תפסתי על זה טרמפ ולקחתי צעד אחורה.אולי אפשר לקרוא לזה אדישות חוץ ענייני עבודה אנחנו כבר בקושי מדברים, אני רואה אותה מסתכלת עלי המון ולא מוציאה מילה, או שמחפשת להתקרב ומקבלת ברקס ואת האמת זה כואב לי להתנהג ככה.. אני גם לא רוצה לעשות מעצמי צחוק ולפתוח הכל ועוד שיש חבר בתמונה, מצד שני כל בוקר שאני בא לעבודה עד לערב ולהיות איתה שם לא עושה לי טוב בכלל
אני כבר לא יודע מה לעשות איך להמשיך מכאן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות