היי אסקפיפל
אני אגש ישר לעניין
לי ולחברות שלי בכיתה יש חבורה כזאת, אנחנו חבורה ממש צמודה כי אנחנו ממש דומות אחת לשניה באופי וברקע ואנחנו עושות כמעט הכל ביחד, אנחנו חברות ממש ממש טובות והכרנו בתחילת החטיבה ואנחנו נמשיך יחד גם לתיכון.
אחת החברות שלנו נקרא לה גל (שם בדוי) תמיד הראתה סימנים שהיא לא בדיוק הכי פוזיטיבית בחברותנו, מה שבא לידי בזה שהיא כמעט ולא יצאה מרצונה לפעילויות כיתתית, במוזיקה שהיא שומעת, דברים שהיא לובשת וסרטים שבהם היא צופה.
הגלריה שלה מלאה בציטוטים של אנשים מדוכאים אחרים, היא פולטת הרבה בדיחות מוות (הרבה יותר מבת עשרה ממוצעת), וכמעט כל שיחה שלה עם חברותיה הקרובות ביותר נגמרת בדיון על מוות והתאבדות.
היא לא תמיד היתה ככה, פעם היא היתה חברתית ושמחה ולאט לאט היא הלכה ונסגרה בפני העולם.
אבל בחיים לא באמת לקחנו את זה ברצינות חשבנו שהיא סתם ככה בגלל הגיל.
יש לציין שאנחנו בכיתה מדהימה ומגובשת וכולם מקבלים את כולם, אין ילדים בעייתיים, ילדים בשכבה לא נטפלים אליה, והמשפחה שלה משפחה רגילה למדי ולא בעייתית לפי מה שאנחנו יודעות.
לאחרונה מצבה החמיר והיא כתבה כמו מכתב מאוד מפחיד וקריפי ונתנה אותו למישהי מהחבורה, קראנו אותו ביחד ופשוט התחלנו ממש לדאוג
תמיד היו אצל כמה מאיתנו חשדות אבל לא באמת ידענו שהמצב עד כדי כך גרוע ואף אחת מאיתנו לא יכולה לעזור כי אף אחת מאיתנו לא באמת נחשפה לדיכאון
במכתב שלה היא כתבה דברים ותארה תחושות האופייניים לדיכאון, אבל לא סתם תחושת דיכאון סתמית ורגעית אלה ממש מצב פסיכולוגי מתמשך.
אנחנו לא יודעות למי לפנות כי היא לא סומכת על צוות בית הספר, וההורים שלה לא מקבלים שהיא נמצאת בדיכאון ופשוט שמו אותה אצל פסיכולוג (לפי מלא זמן) ומבחינתם הדיון נגמר אבל היא עצמה הודתה כי היא מרגישה כי הפגישות לא עוזרות כלל
אנחנו לא נתעלם ממה שקורה ומהמכתב הזה והיא חשובה לנו מאוד
מה אפשר לעשות??
תודה מראש, קבוצה של חברות דאגניות בכיתה ט
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות