היי אנשים,
לפני 7 חודשים השתחררתי לאחר 3 שנים בצבא, למרבה האירוניה אפשר להגיד שהשתחררתי תוך כדי השירות שלי. השתחררתי מהחברים שלי, מהערכה העצמית שלי ובכלל מהאדם שהייתי לפני הצבא.
כחלק מהשינוי שאני רוצה לעבור החלטתי להתחיל לפתח את עצמי, נרשמתי לקורס של שיפור בגרות על מנת להכיר אנשים, ובעיקר כדי להתקדם מקצועית.
בתחילת הקורס לפני חודשיים ראיתי מישהי שממש מצאה חן בעיני,אבל כמובן שהיכולות החברתיות הפגומות שלי לא איפשרו לי לגשת אליה.
הזמן חלף הכרתי חבר'ה נחמדים בקורס (לא כאלה לימי שישי בערב אבל גם להעביר זמן במהלך השיעורים זה בסדר).
רצה הגורל ולפני שבוע בערך הגעתי ממש אחריה לשיעור.
ישבנו 3 אנשים ודיברנו, במהלך השיחה הבנתי כמה היא דומה לי:
היא סיפרה שגם לה אין חיי חברה זוהרים, וכמוני היא גם כל היום מול המסך. צחקה על מקצוע שהיא מוכנה לעבוד בו (המשפחה שלי ואני תמיד צוחקים שבסוף אני אלמד את המקצוע הדי נדיר הזה כי הוא תמיד עניין אותי).
וגם תחומי העיניין שלנו די חופפים (הבעיה שעל חלק מהדברים האלה היא סיפרה למישהי בצד אח"כ ולא תוך כדי השיחה, ככה שאם אציין אותם בפניה אראה סטוקר).
חוץ מהקטע של הצבא, אפשר לומר שבמהלך השיחה שמעתי את תיאור שלי דרכה,
והבנתי כמה אני רוצה להיות איתה.
הבעיה שלי היא כזאת: אנחנו כיתה של 25-30 אנשים ואין לי את האומץ לגשת אליה ככה מול כולם. גם לה יש קבוצת חברים מצומצמת בקורס ואני לא יכול להידחף אליהם ו"לגנוב" אותה. וגם אם אנסה לגשת אליה אני תמיד מרגיש שזה מובן מאליו שאני מנסה להתחיל איתה.
מה אני יכול לעשות? מצד אחד אני מרגיש שזו הזדמנות חד פעמים להכיר מישהי שהכל בה מוצא חן בעייני ואנחנו ממש דומים, אבל מצד שני אחרי השירות הצבאי שלי אני מרגיש שהערכה העצמית שלי מרוסקת ואני לא טוב מספיק בשבילה, מה גם שאף פעם לא הייתה לי חברה ואני באמת לא יודע איך להתחיל עם בנות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות