אז ככה הכרתי מישהי היא בת 22 אני בן 17 עוד כמה חודשים 18( אם זה משנה ) כשדיברתי איתה בפעם הראשונה בכמה ימים האלה באמת הרגשתי שאני מדבר עם מישהי שהייתי רוצה לבנות את החיים איתה. אפילו בתור בן 17 תמיד רציתי מישהי בוגרת ( אין בעיה שתהיה בגיל שלי או יותר ) כל בחורה שדיברתי איתה לפני הייתה ילדותית כזאת וזה ממש לא לטעמי יחסית לגילי יש לי חשיבה בוגרת יותר.
בהתחלה שדיברנו היא " השלימה " עם הגיל שלי ואמרה שאין בעיה אך אחרי כמה ימים זה התחיל להפריע לה. היא התחילה לריב על שטויות באמת שכחתי לציין שיש לה ילדה בת 4 כל מי ששאלתי אותו ואנשים בוגרים כמובן אמרו לצאת מזה ומהר אבל לא רציתי לוותר עליה קיבלתי אותה עם הכל אז כן היא אהבה ראשונה שלי ואני ממש לא רוצה לוותר על זה כי אני באמת חושב שהיא שווה את זה לצערי כל פעם שרשמתי לה מחמאות שזכיתי בה ושאני אוהב אותה והיא חשובה לי היא לא העריכה כלום וגם לא הייתה מחזירה לא מילה טובה ולא כלום רק אומרת לי שאני ממהר ולוחץ היינו כמה שבועות ביחד והיא כמובן אומרת אנחנו לא ביחד ולא כלום ואם משהו יקרה זה יבוא ממנה וזה ממש כואב לשמוע כי זה מרגיש הזוי מכל צד ושזה לא הדדי ואחרי הכל אני רציתי לנסות כי חשבתי שכנגד כל הסיכויים אני אצליח אבל זה לא מוביל אותי לשום מקום רבנו הרבה בכמה שבועות נפרדנו פעם אחת ולא יכולתי אז ניסיתי לחזור וידעתי שזה ממש לא יהיה אותו דבר כואב לי וקשה לי לקבל את זה אני ממש חייב עזרה כי מצד אחד אני רוצה מישהי שתעריך אותי ואת מה שאני עושה ומצד שני היא חשובה לי מאוד למדתי לאהוב אותה ואת הבת שלה ונקשרתי אליהם היא רוצה לוותר על מישהו רק בגלל הגיל ואומרת שאין בעיה 25 ו30 אבל 22 ו17 לא ובכל מקרה אנשים גודלים לא נשארים באותו גיל ששאלתי אותה מה היא אהבה בי היא אמרה את הבגרות שלך אבל אומרת שאני בוגר בעניינים אחרים ועדיין לא באהבה הייתם רבים עם מישהו שאומר לכם אני אוהב אותכם כי היא אומרת אתה לא יכול להגיד את זה כי אתה לא יודע מזה אהבה ומי מתכוון לאהבה של 60 שנות נישואין אני מדבר על אהבה רגילה
מה לעשות?
תודה לכל העוזרים מעריך מאוד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות