זה התחיל לפני שנה תחילת כיתה י הוא כול הזמן הסתכל עלי חברות שלי אמרו לי שהוא 100% רוצה אותי וכו' אבל אני לא באמת הכרתי אותו ולא דיברנו לפני. בטיוש אמרתי טוב ניתן לו צאנס אני אכיר אותו אולי יצא מזה משהו ( יש לציין שבאותה תקופה היה לי קראש חזק על מישהו לא מבית הספר ) באמת שהתקרבנו והיה ממש כיף אבל ברגע שיצאנו מהבועה הזאת ודיברתי עם חברות הם אמרו לי כזה שמעה אחוז נהיה עכשיו ביחד ומבחינתי זה לא היה שם ונלחצתי רשמתי לו שיש לי חבר (שקר) ושאני מצטערת אם הוא קיבל ממני הרגשה אחרת. לאחר שנה חזרנו לבית ספר כיתה יא ופתאום הוא ילד אחר לגמרי מלא ביטחון כזה שעבד על עצמו טוב טוב. הוא שוב התקרב שוב המבטים ועכשיו זה בא גם עם עקיצות וסתם פלירטוטים שבוע לפני המסע הישראלי פתאום אני שומעת מאחת החברות שיש לו חברה מתחילת שנה הייתי מופתעת בגלל ההתנהגות שלו אבל בבלגתי כי אולי זה רק שמועות. במסע עצמו כול יום בערב ישבנו לשיחה של מינימום שעה סתם על החיים, עלינו, על זה שהשינוי שהוא עשה זה בגללי/ בזכיתי בגלל שדחיתי אותו באופן אכזרי בהחלט וגם הוא בנוסף סיפר לי על חברה שלו שמאוד דומה לי בהרבה דברים. אחרי המסע פתאום הוא התהפך מתעלם ממני סתם מציק מידי פעם למרות שציפיתי שאחרי המסע נתקרב קצת... ( בנוסף במסע הייתה לו יצאיה כזו שהוא אמר לי שנייה לפני שנפרדנו לחדרים כזה שמעה אחוז רצות עלינו שמועות עכשיו ואמרתי לו שבטוח שכח אבל שאני לא רוצה שזה יפגע בקשר שלו ושל חברה שלו והוא אמר תפנימי שכנראה זה יקרה) עכשיו אני יודעת שזה סוג של קארמה כזו אבל אני תקועה עליו חזק לא חושבת על אף אחד אחר. הוא רק מתיחס אלי קצת יותר מיד המצב רוח שלי משתפר אבל לא מגיע לי שהוא ירצה אותי אני פשוט הרסתי איתו לגמרי לא משנה למה זה הוביל. אני באמת לא יודעת מה לעשות... עזרה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות