היי. כל החיים שלי אני מרגישה שאני נותת לאחרים , ואף אחד לא מעריך אותי . למשל , היום חזרו שני ילדים מהכיתה שלי מטיול , והם היו נורא רעבים , אז פשוט החלטתי לקנות להם לאכול כי לא יכולתי לחשוב שהם רעבים . ובעוד יומיים יש לנו בכיתה ארוחת בוקר ויש לי ילדה מהפנימייה בכיתה שלא יכולה לקנות את מה שהיא צריכה להביא אז פשוט אמרתי לה שלא תדאג, שאני אקנה את זה בנוסף על מה שאני צריכה לקנות . אני יודעת שהכסף לא יחזור אליי , כמו תמיד שאני נותת וזה בחיים לא חוזר . זה לא שאני עשירה , זה הפוך לגמרי . אבל בכל מקרה זה לא העניין של כסף - כי זה הרגשה שמלווה אותי כל החיים . שלא משנה כמה אני נותת מעצמי לאחרים , הם תמיד מרשים לעצמם להפנות לי את הגב באיזשהו שלב בחיים שלהם כי הם תמיד בטוחים שאני יהיה שם בשבילם . כמו שהייתי לי חברה הכי טובה שהגנתי עליה מבריונות , רבתי עם אחרים בשבילה, ניתקתי בגללה קשרים , המעמד שלי בכיתה ירד, ולא היה אכפת לי שום דבר חוץ ממנה . וכמובן שהיא נהפכה להיות מקובלת באיזשהו שלב ומצאה את המקום הטוב שלה , אני כבר לא קיימת בשבילה, וזה ברור שאני לא אהיה מקובלת כי אני תמיד הייתי רבה עם המקובלים שהייתי כזאת ואיבדתי כל קשר איתם בזמן שהיא שתקה כי לא היה לה אומץ לענות להם. אני כבר לא יודעת איך להתנהג בחיים . לא יודעת איך להתנהג עם אנשים כי איכשהו אני היחידה שתמיד נפגעת מזה . מה לעשות ? להמשיך ככה ? מה לשנות ? אני מבולבלת . צריכה עזרה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025