אני בן 39 עצוב לי בחיים אני גר אצל אמא שלי יוכבד אני לא רוצה לחשוף את שמי האמיתי אבל הוא מתחיל ב ט אין לי הרבה חברים למעשה יש לי רק שנים אחד אמור לי שהוא גר בפילשבוק (רוסיה) אבל אני מפקפק בעובדה הזאת כי אני שומע רעשים ישראלים... (אנחנו מדברים ברשת החברתית לשיחות ווידאו סקייפ) החבר השני שלי כבר נשוי והוא מתחיל לצחוק עלי בגלל שאני לא מתקדם בחיים יש לי תואר במיתולוגיה הנורדית ואני לומד נורדית עתיקה חובב היסטורה לפעמים שאני מאוד מגורה מבחינת היסטוריה אני מרגיש צורך לחזור לעבר אני מרגיש שזה המקום שלי בבית הספר לא הייתי יוצא מהכיתה אני מפחד מבני אדם ובני נוער בפרט.. לאמא שלי אין בעיה שאני גר איתה היא אומרת שיום אחד אפרוש כנפיים ואעוף אבל בכול זאת לוחצת עלי למצוא חברה (התנשקתי פעם אחת בנשף הסיום של התיכון שלי קראו לה חמוטל והיא אמרה שתקפתי אותה מינית להורים שלה אבל הסיפור הזה נסגר). אני עובד בבורגרנץ, כיף רציני ( אין איך להרוויח בידע על מתולגיה נורדית) עובד החודש 8 פעמים ברצף עוד מעט תשע. לפעמים אני רב עם אמר שלי בגלל שהיא לא מרשה לי לעשות עגילים בשפה ובחזה כמו שיש לכול המגניבים או מגנובים (לא יודע כבר מה אומרים ) אחרי הריבים עם אמא אני הולך לישון אצל החבר הנשוי אבל בזמן האחרון הוא אומר לי שהם מנסים להצטמצם מבחינת אוכל אבל אני יודע שהוא פשוט לא רוצה שהילדים שלו יקחו ממני דוגמא. אבא שלי לא בבית אף פעם הוא כול הזמן או בחוץ או עם חברים שלו אני חושב שנוא פשוט שונא אותי. אף פעם לא התחסנתי אני מפחד ממחטים בקיצור מה את חושבים שאני צריך לעשות בבקשה אל תכתבו תגובות רעות חוויתי מספיק כאלה בחיי. אין לי שום כיוון לחיים אני לא יודע מה לעשות אני עוד שנה בן 40 וזה 40 שנים של בזבוז אוכל ומים אני כבר אובד עצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות