כן
אני בת 21. מוצאת את עצמי, מהרהרת על החיים. נכוויתי מכל כך הרבה מערכות יחסים, ואני תוהה אם יש לי סיבה להאמין שאי פעם אכיר מישו. כי כבר איבדתי אמון באהבה. הגבר האחרון שנחפז להיכנס לחיי, פגע בי. זה היה טעות להכיר אותו, אני מתביישת שהייתי איתו בכלל. הוא שטף לי את המוח שהוא אוהב, אבל ויתר עלי בקלות. ותוך יום כבר התחיל לחפש מישי אחרת.
אני מרגישה ריקנות שמכלה אותי, כבר לא אכפת לי מזוגיות. פשוט נמאס לי מתחושת הבדידות הזו. פשוט חלמתי להכיר אדם, שאוכל לחלוק איתו את עולמי, לשתף אותו בחלומות שלי, בפחדים שלי, לבנות איתו חיים.
אני פשוט כבר עייפה ולא רוצה לדבר עם אף אחד, ובאותה נשימה גם נמאס לי להיות לבד. אני לכודה בתוך הרגשות שלי, לכודה בתוך המציאות הזאת. כל כך לכודה ומפוחדת. לא רוצה להרגיש את מה שאני מרגישה עכשיו, רוצה להתעורר ולשכוח מהכול. מכל המערכות היחסים שנפגעתי מהם, וראבק אני רק בת 21. זה כל כך מביך, גודל האכזבות אני נושאת על עצמי ועוד בגיל כזה צעיר.
האם מישי שנפגעה כל כך הרבה פעמים יכולה בכלל להיכנס למערכת יחסים שוב אי פעם? אני באמת תוהה, האם יש גבול כמה כאב בנאדם יכול לקבל בפנים. האם מתישהו זה נפסק? האם מתישהו, מגיע משו טוב? האם אי פעם אכיר בחור טוב?
או שאני פשוט צריכה לקבל את שאני צריכה להישאר לבד וזהו?
כי אני באמת לא יודעת כבר.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025